זקוקה לעזרה... רבה... רבה מדי...

הי אודי שלום לכולם שובאני כאן. המטפלת שלי חזרה מחופשת לידה אחרי חמישה חודשים. לא רק שיש עכשיו את התינוק אלא גם בין המטופלים אני כבר לא הכי חשובה. בעבר.. כשהיתה חוזרת מחופדה ארוכה אני הייתי הראשונה איתה היא היתה קובעת. והיום כבר לא. אני לא חודבת שאני יכולה להכיל את הידיעה שהיא חוזרת הביתה לתינוק. זה מעבר ליכןלתי. אני רואה ילדים בטלוויסיה או בשכונה ומתכווצת כי לא מסוגלת לדמיין שאצלה זה ככה. שהיא צצליחה להתקדם בחיים ואני לא מצד אחד.. ומצד שני שבהתקדמות שלה יש גם פחות ופחות מקום בשבילי. לפני שנפגשנו עברו עלי כמה שבועות של עצב עמוק לא תקשורתי מייסר כזה שאני לא מצליחה להתרכז בשומדבר ורק מחכה שיגיע הלילה ואלךלישון.ועכשיו כשהיא חזרה הצטרף לדיכאון גם ההיסטריה והפאניקה.. פתאם לא רק עצוהה.. מסתובבת בבית צורחת ובוכה.. ומתלבטת בין עוד כדור שינה או עוד בקבוק בירה כדי שמשהו כבר ירגיע את האימה. אני כבר לא יודעת איזה עדיף מבין השניים כל כך נמאס מהכל... הלוואי והיה משהו מנחם בכל סיפור הזוועה הזה... אני לא מחזיקה מעמד...