מפחדת להזדהות עם ההכרה

אודי. מ'קשיים סתם' נוצרה לי בעיה חדשה. היו קשיים להתמיד בעבודה נכון והפרעת אכילה. נתנו לי הכרה בנכות נפשית לא בגלל חומרה אלא כרוניקה. בכל אופן זה יצר בעיה , פחד מסטיגמה, בלבול בזהות שלי. אני לא בן אדם שחופשי להיות. איך אספר על עצמי בלי בושה ומצד שני לא רוצה רחמים מאף אחד אבל גם לא שישפטו אותי אולי ויגידו שאני סתם עצלנית ונוח לי לא מתאמצת מקבלת קצבה שלאחרים מגיע יותר. אני רוצה להרגיש ערך עצמי. איך אפשר להרגיש ערך עצמי ככה? בטיפול פסיכולוגי שהייתי פסיכולוגית קלינית בכירה ביצעה בי טבח נרקיסיסטי בגלל יחס מתנשא ופערים בהכל. היא אולי לא התכוונה ככה אבל ככה זה נחווה. רציתי לטפס למעלה נפלתי לתהום. אני לא טובה בלהסתיר דברים . אודי איך אפשר להיות בן אדם שלם במצבי? הצילו!!! כמה אנרגיות מתבזבזות לי וכבר לא ברור על מה. בושה קיומית. הכל היה יותר טוב אם רק היו מדברים אליי בכבוד ומסבירים לי על התפתחות תקינה לעומת לא מסתגלת במקום לכפות עליי 'התערבויות', תסכולים וחרא. בכלל לא הבנתי בדברים האלה. לא הסבירו כלום. איך אפשר להיות עכשיו אני בחופשיות בלי בושה ופחד ולשמוח. רוצה רק להרגיש טוב. להרגיש טוב. להגיע למשהו בכוחות עצמי בלי שיסתכלו עליי מלמעלה בלי שישפטו גם.. להיות מלכה בחיים שלי ולא עבד לאחרים ולפחד מדעות שלהם ... לשים זין על כולם ולחיות את החיים שלי כמו שבא לי וטוב לי! למה זה כ"כ קשה?? אין שקט בנפש כי הגעתי למקום לא ברור בחיי. ורק אכילה והקאה עוזר להשכיח ממני את כל הבלבול לפעמים.. ללכת לאיבוד בתוך סימפטומים כי דעות של בני אדם פוצעים אותי. אי אפשר לדעת איך יפגעו , גם שמנסים לעזור מסתכלים מלמעלה הכל פוגע.אני רוצה להיות אחת שיכולה לבד ולא צריכה טובות מאף אחד שלא יתערבו לי . אני רוצה חופש לחיות את החיים שלי בלי רעש 'מה יחשבו אחרים מה יגידו'. רוצה כ"כ לשים זין וזה כ"כ קשה לביצוע כי בסוף כל המילים והתייחסויות של אנשים כן נדבקות איכשהו ומהדהדות בי גוזלות אנרגיות. די. רוצה להיות בן אדם נורמלי ומוצלח. עם ערך עצמי. להתגאות בי ולא להרגיש נחותה ופחות מסוגלת מאף אחד. כ"כ נמאס לי. האם יש תקווה להיות השולטת בממלכת החיים שלי ולא להניח יותר למילים ודעות של אחרים לפלוש לי ולקפל ולכווץ ולבלבל ולערער ולפגוע בבטחון העצמי שלי? לא רוצה להיות אדם שמרגיש שנידון להחביא את עצמו ולשכב מדוכדך במיטה נמנע מהכל כי אין חשק ואנרגיה להתמודד עם דברים יותר מדי.. רוצה להיות בן אדם עם ערך עצמי ובטחון שלא חש שחייב לדפוק חשבון לאף אחד. בפועל רק חוסר בטחון קיומי פנימי כמו לנוע על כרעי תרנגולת כל הזמן ופחד להצהיר על עצמי וקיומי בגלוי בלי להתבייש . לא יודעת מי אני. ואם יש לי הכרה אז מה זה אומר? שקר? אמת? עייף לי כבר מכל זה. אי אפשר להיות אדם חופשי. אי אפשר להיות באמת אני. בא לי לנפץ הכל.