לבמבי ולכל הרואים ואינם נראים...

או-הקוראים ואינם כותבים... רציתי לאחל שנה טובה :) מוזר. אולי בגלל שאני הרבה פעמים נמצאת במקום המביט מן החוץ רציתי לפנות אליכם... כנראה שעניין לי עם המקום הזה כרגע. הוא יכול לנבוע ממקומות שונים, נראה לי... לפעמים זה מקום שמתקשה להיכנס, או לפעמים מעדיף שכך, לפעמים פשוט לא מוצא פתח, או לא רוצה לבוא לידי ביטוי... לוקח מרחק...לפעמים צריך שמישהו יזרוק חבל הצלה, לפעמים דווקא לא...מעדיף פשוט להתבונן קצת באחרים "משחקים" ...ולספוג קצת... לפעמים התבוננות ממקום נאלם ונעלם, פסיבי, לפעמים דווקא מרגיש מלא ולא מרגיש צורך... כל אחד והסיבות שלו. ופה, (ולא רק פה כמובן), רק מי שכותב, ומביא עצמו לידי ביטוי, מקבל תגובה... נכנס לזרם... אבל אני רוצה דווקא לפנות אליכם הפעם... ליצור מגע (מעניין, גם במציאות יש לי נטייה ללקט את האנשים הנעלמים) ולומר שנה טובה... מוזר. במבי, חשבתי שאולי המשחק של אודי עם השמות ימשוך אותך חזרה, אני זוכרת שאת אוהבת לחקור כינויים.. ;) אבל אני גם מעריכה את היכולת להתרחק קצת כשמרגישים צורך... מאחלת לך שנה טובה, וגם למשל... לך, קוראת קבועה, ולך מיקה, ולך "כלום", אם את עוד פה? חשבתי עלייך... (כמובן אינכן צריכות להגיב, זה לא היה על מנת למשוך אתכן ממקום המסתור, אא"כ אתן רוצות בכך...). ולכל האחרים ש"רק" קוראים כאן כרגע. שנה טובה ומבורכת. (ואודי, אתה לא נעלם בכלל (ואולי גם אני לא..??) אבל גם לך שנה טובה... מוזר מאד ההודעה הזו, לא?)

מקווה שממני אין מה להיפגע בעניין הזה. פשוט היה לי מוזר להזכיר את מי שלא ממש באתי אתו במגע. האמת שמוזר גם להזכיר את אלה שכן, ובכלל לפנות כאן לדמויות הווירטואליות... נראה לי שהיה לי מוזר גם הפנייה הקולקטיבית אל הלא נודע... ולי בכלל יש חתיכת פחד קהל... ;-)

נגעו בי וריגשו אותי מילותייך גילת, גם מילותיך שלך אודי... כן..אני חושבת שבין המאפיינים הבולטים פה בפורום, זו הרגישות הגבוהה של האנשים..גם הפגיעות.. ונכון, המשחק לראש השנה משך מאוד את תשומת לבי וקראתי מה שכתבו.. ואני עם הניק שבחרתי??? ...כבר אמרתי מס' פעמים באופן זה או אחר.. עד כמה שזה ישמע אולי מוזר..מעולם לא צפיתי בסרט של במבי.(גם כיום כשזה כל כך אפשרי עבורי,אני עדיין בוחרת שלא לצפות בסרט הזה) מה שידוע לי לגבי הסיפור של במבי (וייתכן מאוד שאני טועה) זה שבמבי התייתם מאימו כשהוא נולד, ואין לי מושג איך ומי גידל אותו.. כשחשבתי על ניק לפני 4 שנים ,חשבתי על שם של בע"ח ,באופן מיידי עלה לראשי במבי כשבמחשבתי זה למעשה העופר המנוקד על גבו..זו החיה שיש לי איתה הזדהות מאוד עמוקה בגלל רגליה הדקות והיכולת לנוס ולברוח כשהיא מזהה סכנה... גם בגלל הבדידות בו היא חיה (במחשבה שניה אני תוהה-מאין לי שהיא מרגישה בדידות קיומית ?ממתי בע"ח מרגישים בדידות קיומית :)) ובגלל העיניים של במבי-עופר.עיניים גדולות חומות ועמוקות ,שעצב אינסופי ניבט מהן.. כשאני כותבת שורות אלו ,אני חושבת לעצמי, וואוו, עד כמה אני משליכה על החיה המקסימה הזו את עצמי.. לפני 4 שנים כשנכנסתי לפורום נכנסתי בניק .במבי פצוע.. וכן..הגעתי מאוד פצועה..נכנסתי לפורום כחצי שנה לאחר שהתחלתי את הטיפול עם אמא צביה, ועלה אז כאב הנטישה מהמטפלת הקודמת..הכאב היה בעוצמה כזו שהרגשתי כמו במבי שגוסס על האספלט הקשה כשהשמש החמה יוקדת מעליו ושפתיו סדוקות מצמא, אך אין לו כוח לזוז או לבקש מעט מים ..שוכב הוא על האספלט הקשה ויבחושים,יתושים והעלוקות שועטות על גופו המדמם . היום אני עדיין מתחברת מאוד לבמבי-עופר.. האם אני עדיין פצועה?? מקווה יום אחד לשנות את הניק ל ?? עופרה :) אולי פעם לצביה ? :) מעולם לא החלפתי בפורום ניק וזה מרגיש לי משהו שלם..אתם מכירים אותי לטוב ולמוטב.. כן..גם עם גל הקנאה והביקורת ששטפו אותי.. במבי.

תודה שהגחת ושיתפת אותנו :) אשמח לראותך בשם עופרה..צביה זה לא שם שישאר למטפלת? :) התיאור של עצמך כשנכנסת לפורם, עצוב לקרוא...אבל היום את במקום אחר לגמרי לדעתי לא? (גם אני הייתי במצב רע כשרק הגעתי לפורם...למזלי אני במקום אחר לגמרי היום) שנה טובה ומתוקה אוהבת, מיכל

הי במבי, אני לא יודעת איך לומר לך חוששת קצת שאני לא דוברת את שפת הבמבים אבל את כתבת ואני לא רוצה לא להגיב אז...מקווה שתהיי בטוב ואני שמחה שבמבי כבר פצוע קצת בסימן שאלה וכבר יכול לחלום, על להיות עופרה, או צביה (וואו...) אני מניחה שהיה לו קשה לחלום כשהיה מעולף שם על האספלט.. גילת.

הי גילת, נעים שזכרת (את הקוראים, את הקבועים, את שאינם מגיבים.) שנה טובה!

אני שמחה שהקריאה נשמעה, והתאימה ... :-)

הי, זאת אני "כלום" (מקוה שאני לא נוגדת את חוקי המקום אבל לא יכולתי לחזור כ"כלום") תודה שזכרת... אני עודני נכנסת לפורום כקוראת (בד"כ מחפשת אותך...) אבל הפסקתי לכתוב אחרי שנוכחתי לדעת שיוצאים ממני המון רעלים ותוקפנות כשאני כותבת כאן, ואני באמת שלא רוצה להרעיל / לתקוף. (לא כאן בכל אופן...) גם היה לי הרושם שאודי לא מרוצה מנוכחותי בשטח, אז - החלטתי לסגת לאחור. אולי אנסה שוב... (מקוה שאצליח להיות יותר אני ופחות יצור תוקפני..) בכל אופן - הפניה שלך נגעה בי עמוק. תודה!

עפרה / כלום יקרה אני מתרגשת מהודעתך... (ובכלל מכך שכולכן הפצעתן). באמת, קשה לי לחשוב ולכתוב. ואת מחפשת את הודעותיי? וואו... לזה אני ממש לא ציפיתי... לא יודעת אם זה נחמד/ מחמיא/ מבהיל, כנראה שכולם ביחד. שתדעי לך שאני מאד רציתי וקיוויתי שתגיבי, אבל שכנעתי עצמי שבטח לא, זה מנגנון הגנה כזה כנראה לא לצפות לטוב אף פעם :) רוצה להגיד לך שהייתי איתך והקשבתי לניסיון להכות שורש, לגדיעה, ולהיאלמות...והבנתי... אבל דבר ראשון, לא היה שם רק צד אחד. היה טעות ותיקון, וגם מצד אודי היה כעס וגם הודאה על כך שתיקנת...אני חושבת שאפשר (ונכון יותר) להסתכל על זה גם מן הצד הזה, ואפשר לנסות ליצור המשכיות (אם את באמת קוראת אותי בטח ראית שזה מעסיק אותי). לא צריך להעלים את מה שהיה, וגם לא חלקים בתוכך. אני ממש לא מודל להמשכיות או לכל דבר אחר , אבל אני כן מזמינה אותך להיאבק יחד איתי...זה חשוב מאד. ואני בטוחה, בטוחה, שאודי לא מתנגד עקרונית לנוכחותך כאן, ושהוא ישמח אם תצליחי ליצור המשכיות ולבוא לידי ביטוי באופן שמאפשר שיח. (דרך אגב, הכינוי, ראית שבדיוק גם במבי דיברה עליו?) שמחה שהגבת, מאד.

ברוכים תהיו, המצטרפים. סוריקטה

טוב לראות קצת את הבלתי נראים, עושה לי תחושה שלמה יותר בלב. וגם את, סוריקטה, לא נאלמת. מה טוב.