רע

הכל רע. לא מבינה מה הטעם לחיות, אם שום דבר לא טוב? (ואני לא מאיימת בהתאבדות, בסדר?) אני כל הזמן לבד, אין לי אף אחד בעולם הזה. לאף אחד לא אכפת ממני. לא רוצה להיות לבד. שוב שבת לבד, והחגים. חשבתי שבחגים אמורים להיות שמחים, חבל שאצלי ההפך. לא רוצה יותר את החיים הדפוקים האלו. אני כבר מספיק זמן בטיפול, והכל רע, ואפילו יותר רע. הטיפול לא עוזר לי. אף אחד לא יכול לעזור, גם אני לא יודעת איך. וכשאני מנסה לא מצליח כלום. חיים דפוקים, הכל רע.

חנה יקרה, לפעמים לקראת הימולדת, אנחנו מרגישים קצת לבד. מין צפיה לא ברורה, חשש, פחד, חשבון נפש. יומולדת הוא בסך הכל יום כמו שאר 364 הימים האחרים... רק שיש יומולדת. החברה ענתה לך "כן" , כן זו תשובה חיובית, נכון? אין צורך לחשוב שהיא לא רוצה כי לא האריכה בתשובה. אולי היתה עסוקה ולא יכלה להאריך, היא הרי התקשרה בערב. אולי לקבוע? דברי איתה היום לפני סופ"ש, ותקבעו, ויופי שאת יוזמת מפגשים כדי לא להיות לבד . שולחת לך שיר:-) http://www.youtube.com/watch?v=wFh-rX_Sfhs

חזרתי אליה ואני אלך אליה בערב. בבוקר בעקרון יש לי איפה להיות כנראה ואם לא זו שאני הולכת אליה בערב, אמרה שאני מוזמנת בבוקר, אם אני רוצה, אפילו בלי להודיע. מקווה שיעבור בסדר...

חנה האסוציאציה שעלתה לי מהודעתך , היא שלקחת דיו שחור ושפכת על הכל , מילאת את כל החור , הסדקים והחריצים , ועד לנימים הדקים ביותר .... ברור שיש רע .... ושלא טוב לך ושקשה לך .... אבל בואי נכניס דברים לפרופורציה , חברה אמרה לך כן , אז יופי ! יש אנשים שכותבים בקיצורית , או שהיא היתה עסוקה , חבל לפרשן פרושי רשי על אמירה פשוטה . ותנסי , אל תוותרי לעצמך לבוא המגע עם אנשים . כמובן רק קשרים חיוביים . זה יכול רק לעשות לך טוב . לאט לאט . צעד אחרי צעד . זה לוקח זמן עד שמגדילים את חוג החברים . תאמיני לי שאני מבינה אותך גם אני הייתי באיכסה הזה . והמטפל שלי היה אומר לי , את כנראה צריכה לעבור דרך המקומות האלה ... ושאין קיצורי דרך .... בינתיים אנחנו כאן איתך , מחזיקים ומחזקים , אל ייאוש , את בדרך הנכונה . (נ. ב. על איתקה שמעת ??) הילה

עשה לי קצת רע לקרוא על הדימוי של הדיו השחור.. ולא, לא שמעתי על איתקה. מה זה?