אופני תגובה לתסכול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי מה אופי התגובות של אדם לחוויה של תסכול מלמדת עליו? על מבנה אישיותו? ומה מבחינת אנשי מקצוע נחשב כתגובה בוגרת ובריאה לחוויות של תסכול? לי למשל קשה לחוות תסכול ביחסים בין אישיים בלי שזה יגרום לחוויה כלשהי של חשדנות וירידה באמון.. זה קורה לי יותר דווקא מול אנשים יותר מתוחכמים שאני מרגישה שהם לא דוברים אמת אלא סתם מתרצים את עצמם. למשל כשמשתמשים בשקרים לבנים..זה גורם לי להרגיש כאילו מתמרנים אותי ומלמד אותי שעמוק בפנים אין מה להאמין ולסמוך על דברים שאנשים אומרים, תמיד לחשוד שאלה סתם תירוצים (קצת כמו האמנות של פוליטיקאים..)..מה אתה חושב?
הי מימה, מה שאת מתארת כדוגמא נשמע לי תגובה הולמת למצב שאתה מרגיש שמתמרנים אותך. ממה שהספקתי להכיר ממך כאן, אני חושב שיש דברים יותר קשים מזה. בכל מקרה, מדובר בקושי לדחות סיפוק ולקבל מגבלות. צריך הכל כאן ועכשיו ומיד, ואם לא - העולם מתמוטט. זה קשור באופן מסויים לפעילות של האזורים האקזקיוטיביים במוח (אם במסגרת הספרות הרבה שקראת, יצא לך לעיין גם בספר "העין הפנימית" [גילוי נאות: אני כתבתי], יש לזה שם התייחסות רחבה). אודי
אכן יצא לי לעיין בין היתר גם בספר פרי עטך :)