התנהגות חצופה של בת 11

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/08/2013 | 23:53 | מאת: הדס3

שלום רב, אני גרושה אמא לילדה בת 11. חכמה, חברותית מאוד.חייה כשנתיים עם בן זוג. אבי הילדה רואה אותה בהסדרי ראיייה קבועים. בכמה חודשים האחרונים נראה שהילדה ממש נכנסה לגיל ההתבגרות ועונה לי בחוצפה רבה. לצערי מקבלת רוח גבית ותמיכה מאביה. (הוא איש שבביתו מאוד קשה ואסרטיבי באופן כללי וגם עם הילדה). אני היא הרכה והמפנקת. ונראה שבתקופה זו החלה לפרש את הדברים כחולשה ועונה בחוצפה רבה. "מה לעשות, ככה זה. בגלל שביקשתי אותה להחליף סדרת טלויזיה בה צפתה בדיוידי במשך כ4 שע. נעמדה מול הטלויזיה ולא אפשרה לשנות. כשניתקתי את החוט זרקה את השלט בחוזקה על הרצפה. אחכ הלכה לחדר ולקחה איגרת ברכה מושקעת שכתבתי לי עד כמה אני אוהבת אותה וכמה היא מדהימה - וקרעה אותה לגזרים ולפח ואמרה כל מה שכתוב כאן זה שקר. נכנסה לחדר והתחילה לפזם כאילו כלום לא קרה. שבוע שעבר כיון שאמרתי משהו שלא מצא חן בעיניה נכנסה אליי לחדר ודחפה לי לפה תוך כדי שאני עונה לה חתיכת פלסטיק של ארטיק... מה עושים? מהאבא למרות ניסיונותיי לרתום אותו לחזית מאוחדת לצערי לא הצלחתי לקבל תמיכה. אשמח לעצה כלשהי.

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2013 | 22:37 | מאת: הדס3

שלום הדס, איני משיב מיד לשאלות, כך שיש להתאזר בסבלנות. ילדתך זקוקה לגבולות. זו לא רק חוצפה - זו שבירת כל הסמכות ההורית שלך. אני ממליץ לך לעיין בספרו של פרופ' חיים עומר "שיקום הסמכות ההורית" כהתחלה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית