אודי, אולי אתה תסביר לי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/08/2013 | 18:34 | מאת: מימה

בטיפול רציתי גם ללמוד פסיכולוגיה, להיות פסיכולוגית. משהו שיתן תחושת כיוון משמעות ותכלית.. אבל כושר בתפקוד שלי היה נמוך ושחוק וגם לא באמת הבנתי מה זה טיפול פסיכולוגי וחשבתי פשוט תומכים ומספקים צרכים.. המטפלת אמרה לי בטון סמכותי 'קודם למצוא עבודה'. היא אפילו תארה לי איך היא עבדה תוך כדי שהיא למדה כדי לעורר הזדהות עם המצב הזה. אבל הייתי שחוקה מרוב ניסיונות תעסוקתיים כושלים והיסטוריה של קשיים וסימפטומים של הפרעת אכילה אבל היא התעקשה שחשוב למצוא עבודה קודם למרות שניסיתי להסביר לה שהייתי מעוניינת במימוש מקצועי משמעותי ולא סתם עבודה.. היא לחצה ואני תפסתי ממנה סמכות אז כדי לסמן וי על משהו שהיה לי קשה להתמודד איתו פניתי להכרה בנכות נפשית וגם קיבלתי.. ליוותה אותי עו"סית בתהליך הזה. נתנו לי גם הכרה בסל שיקום ומצאו לי עבודה בייצור חפצי נוי.. אבל אז במפגש עם הפסיכולוגית היא אמרה "זה מתאים לך". בלי קשר למטרה המקורית שלי ללמוד פסיכולוגיה שחשבתי שהיא תומכת בי בזה ( בצורה של העברה אינפנטילית כנראה). מאותו זמן התחלתי להרגיש חוויות נוראיות של התפכחות שהגעתי למקום שלא רציתי להיות בו בגלל ההשפעה שלה.. שצייתתי לה ובעצם ויתרתי על המטרה המקורית שלי והיא ניסתה למעשה לומר לי לוותר על השאיפות ולהשלים עם חיים הרבה יותר אפורים ולא מספקים מבחינת מימוש.. זה עשה לי שוק אודי. שפתאום הרגשתי שנתתי לה לחדור למיינד שלי ככה ולהשפיע מבפנים נגד מה שבאמת הייתי רוצה לעצמי. זה היה נורא. אודי אתה מסוגל להבין על מה אני מדברת? כי לא נראה לי שהתיאור המילולי הזה מצליח לתפוס את החוויה שעברה עליי בראש ובנפש.. נראה לי קוראים לזה 'חווית גבול"? מה אתה מבין מהתיאור שלי? נראה לך שהיא התנהגה נכון? גם אחרי הפנייה להכרה וכל זה הרגשתי נורא שבעצם קלטתי כמה פער בין דרך ההתמודדות שבחרתי בה לחתום נכות כדי שיקלו עלי התמודדויות לבין מה ששאפתי . זה היה נורא. ריסק אותי לראות את הפער הזה פתאום, אתה מבין אודי? האם כל זה היה הכרחי? אולי בטיפול אחר זה היה נמנע והיה קורה תהליך בכלל אחר?..

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2013 | 18:06 | מאת: הילה

מימה הי , אני קוראת אותך הרבה את התסכול את הכעס את הזעם את חוסר האמון את התחושה שבגדו בך את חוסר האונים את החידלון ועוד ...... אני מבינה אותך . מאוד ובואי נחשוב ביחד מימה, איך מתקדמים ?? איך יוצאים מכל זה והולכים הלאה בשדה הפתוח , בינות לשיבולים , יש ????? אולי טיפול אחר יניב תוצאות אחרות ? אולי עבודה אחרת ? חברה חדשה ? חבר ? ידיד ? בואי מימה בואי נצעד קדימה , בכך נחייה את ההווה ונבטיח לך עתיד טוב יותר גם.אם לא נשנה את העבר ..... איתך , הילה

הי מימה, זה נושא מורכב, כי ייתכן והכוונה המקורית של מאן דהו אינה מציאותית ואינה הולמת את כוחותיו. מאידך - בהחלט ייתכן שיש משהו מגביל בהגדרות. כל הגדרה שהיא. אני לא בטוח שזה משנה מה אני חושב על איך שהתנהגה המטפלת. מה שבטוח הוא שאת חושבת שהיא לא נהגה נכון, והחוויה הזו של עוול עצום שנגרם לך, המוחלטות הכל כך רבה בה את רואה את הדברים - היא היא הדבר המרכזי כאן. אין לי דרך לדעת האם יכלו הדברים להיות אחרת בטיפול אחר. ייתכן, למשל, שהיית משקיעה, מנסה, ומתאכזבת עמוקות (בצורה לא פחות הרסנית מעכשיו). אני מקווה ששיקולי אנשי המקצוע היו נכונים, למרות הפער העצום בין תכניותייך לבין המציאות. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית