אודי

לפעמים בא לי המתת חסד. אין כח יותר. לא יכולה לסבול את עצמי. הכל דוקר בנשמה. אודי. קשה לי להתחבר לאנשים ולחיים. להרגיש שייכת. הכל העמדות פנים. לפעמים זה פשוט נהיה מעייף ומעיק. יום בכי ודמעות. יום תקווה.. כמה אפשר עם הטלטלות. בנתיים הזמן עובר וחולף כבר אי אפשר להגשים כל דבר. אנסו לי על הנפש את ההכרה שיש מציאות. ובתור המציאות הזאת יש אנשים שטוב להם וכאלה שפחות. אנשים שיותר קל להם וכאלה שפחות.. מרגישה שהובסתי בכל החזיתות ושום ערך אין לקיום שלי פה רק להיות זאת שלעומתה כולם יותר טובים ממנה, יותר מבינים בחיים ומתחברים אליהם, מרגישים בטחון. נמאס לי אודי. רציתי רק קצת טוב. זה כל מה שרציתי בזמן שהפסיכולוגית- כן ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת . אנסה על הנפש שלי משהו אחר. תסכול. פטרנליזם. סמכות. חוקים וכללים חד צדדית. פערים. צביעות. התנשאות . אטימות. רק כי היא אמרה 'עבדתי קשה' בטון של התנשאות תוכחנית והטילה את כל האחריות עליי להכל.