דיכאון ממושך ללא סיבה, ותחושות יאוש

שלום אודי, שמי רון בן 16 עולה לכיתה י"א, כבר קרוב ל4 שנים אני נמצא בדיכאון קליני לדעתי מאוד קשה, אובחנתי על ידי פסיכיאטר בקופת החולים ולאחר מכן החלו הטיפולים התרופותיים, אך לא עזרו. הייתי במהלך ה4 שנים הללו אצל 4 פסיכולוגים ואני ממשיך ללכת לפסיכולוג של הבית ספר כעת. ניסיתי גם טיפול על ידי דיקור אך גם הוא לא עזר לדעתי. המליצו לי ללכת לחדר כושר בשביל לשפר את מצב הרוח. ובקיצור ניסיתי לדעתי כמעט כל טיפול בסיסי אבל פשוט הדיכאון הזה לא עובר, והכי נורא שאני לא רואה את הסיבה לדיכאון הזה. אין לי חשק לצאת מהבית בעקבות הדיכאון, אני מרגיש שאני שונא פשוט בני אדם וזה כבר כביכול עמוק אצלי בראש ולכן אני רוצה גם להתאבד כי אני לא רואה אור בקצה המנערה כבר, ויש לי הרגשה שבסופו של דבר אני אתאבד. בבית הספר אני עם חברים למרות שאני לא רוצה כל כך, כל הדברים שאני עושה בחיים שלי הם רק בשביל לשרוד ואני לא נהנה משום דבר. אני לא רואה טעם לחיים במצב שלי ואני לא יודע מה לעשות כבר. זוהי בערך התמונה הכוללת למרות שיש עוד המון המון פרטים, כמובן שליליים על המצב שלי. רציתי לדעת מה עושים במצב כזה חוץ מהתאבדות. תודה, רון.

רון היקר, נשמע שאתה בדיכאון כבר תקופה ארוכה, דכאון שמביא אותך לנתק קשרים חברתיים, בדידות ואפילו רצון להתאבד. נראה כאילו אתה כלוא בכלא פרטי שבנית בעצמך ואתה לא רואה מוצא. נראה שאתה קרוע בין הרצון לשרוד ובין התחושות הקשות שנובעות מהדיכאון שמגיעות אף לאבדן טעם בחיים, ואני מבינה שאתה מנסה למצוא דרך התמודדות עם הדכאון. אולי אתה מרגיש לפעמים צורך במעט תמיכה, ואני רוצה להציע לך אפשרות לשוחח בצ'אט עם מתנדב שלנו בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) השיחות הן אנונימיות ואישיות, בהן תוכל לדבר על כל מה שתרצה, לקבל אוזן קשבת ואת התמיכה בשעות הקשות. המוקד שלנו פועל מדי ערב בין תשע לחצות, אנו ממתינים לשיחתך....