לתבוע מטפל

אודי אפשר לתבוע בבית משפט פסיכולוגים שלא מסבירים לפונים אליהם שטיפול פסיכולוגי יכול לשחזר טראומות לא מודעות, לגרום כל מיני תופעות רגשיות כמו רגרסיה לתלות או לעורר דחפים תוקפניים ובקיצור לחלל את הכבוד של מי שפנה לנצל את התמימות שלו כדי לכפות עליו תהליכים שהוא לא מבין? אני באמת לא מבינה אודי. רק אצלי זה נחווה כמו רוע, יהירות וחוסר אחריות? אני רוצה לרפא את הפצע שנפער לי בלב. רוצה להיות מסוגלת לחיות חיים טובים כמו אחרים, אם יכולת לקרבה אינטימית, זוגיות, אמהות.. בלי לפחד. יצאתי עם הכרה בנכות נפשית. מרגישה פגומה. אני פגומה? מה עשיתי לפסיכולוגית ההיא שהתעללה ככה עם אטימות? חשבתי לבקש לחזור כדי שתרפא אותי. היא יכולה לרפא אותי? אין לה שום אחריות??

כי הכל קרה ברמת הרגש. אם הרגשתי שנאטם לי הלב כי היא לא הבינה אותי או חייכה מול הכאב שלי כמו כלבה אטומה והזניחה רגשית בעת מצוקה והתעלמה מה זה שווה בתור 'ראייה'? כלום. היא תגיד שדמיינתי והשלכתי עליה והיא 'אשת מקצוע'... לכן כבר עדיף לקוות שהיא תתקן אותי. זה ההגיון. אני זוכרת גם דברים טובים ממנה פשוט הרע עולה על הטוב. אני רוצה שהיא תחזק את הטוב ותעזור לי לסלוח ולשכוח. לא לבכות על הזמן שהלך לאיבוד מהחיים שלי בתוך סבל וגם בטיפול. כי יש לי הזדמנויות טובות עכשיו ומישהו צריך לעזור לי להיות מסוגלת לתפוס אותן ולא להתעסק בזעם והכאב והשנאה יותר. למה היא לא עוזרת לי? מבזבזת לי את הזמן של החיים בלי בושה למרות שאני מרגישה שצריכה אותה מתעלמת ממני. אני לא רוצה לאבד תקווה עליה. ולחשוב שהכל היה רע. שתתקן אותי ואת הזכרון שלי. אני נותנת לה הזדמנויות והיא מאכזבת אותן. כואב לי. רוצה להמשיך הלאה, מתגעגעת, לבד.. רוצה שהיא תשמח בשבילי ותעזור לי להיות מסוגלת לחיות חיים טובים עם קשר והכל. במיוחד שיש לי הזדמנות עכשיו. מישהו ממש חמוד רוצה להכיר אותי ואני מפחדת מהקרבה. מפחדת שיש בי דברים רעים ומרגישה כמו סוג ב' מההכרה הנפשית הזאת. למרות שבשכל אני יודעת שאני לא. בעיקר מפחיד הקרבה שיכירו אותי מקרוב :( אבל הוא חמוד, אולי זה יתן לי אומץ. אולי אצליח אפילו בלעדיה ובלי התמיכה שלה. למרות שהייתי רוצה שהיא תשתתף איתי ותשמח ותעודד ותאמין בי... :(