בשקט בשקט..

מבלי להפריע את מנוחתך..מזמן לא הייתי כאן.. (מזמן בשבילי ..) היה לי צורך לעדכן אותך אודי.. אם כי הפראנויה נשארה.. אז לא אוכל לפרט כרצוני..מנסה לעשות שינוי בחיי..ולך יש חלק בזה ..התשובות האחרונות שלך הודפסו.. וקראתי אותן שובושוב..והתחזקתי..עזבתי את העבודה..מנסה לעשות הסבה מקצועית.. זה קשה ביותר.. אבל --- מנסה! ההרגשה - כאילו עוצרת את הנשימה וצוללת.. מבלי לדעת אם אעלה ואצוף מחדש.. 'חרדה לא עולה ללא סוף.. זו אשליה..היא מתאפסת קצת, לא קורה כלום והכל מתאזן בחזרה. לכן, חשוב לשבור את ההימנעות (שמנציחה את החרדה) ולצאת מולה'-אמירה מדהימה, אודי.אמיתית ומחזקת. והתשובה האחרת שלך (בתגובה לייאוש הנוראי שלי מכך ששום דבר בשום תחום לא הולך לי..:' מקורות אנרגיה לפעמים צריך להשתמש בהם נכון. הם שם. תעזרי להם להתכוונן אלייך נכון'. ואתה וגם היא..עזרתם לי להתכוונן נכון יותר.. תודה. מקווה שזה יצליח :)

תודה....אני כל כך מקווה שלא אאכזב ושלא אתאכזב.. הפחד עצום!!!.. כי יכולה לצאת קירחת מכאן ומכאן..לאבד את הפנסיה ..ממקום עבודה בטוח..ותנאים של משכורת קבועה ובטוחה.. אולי זה מפגר ולא אחראי..אבל מה שקצת מרגיע.. זה שממילא מתים בסוף.. מיקה(: