חוסר התמדה כמעט בכל דבר בחיים

היי, אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות ייייhhhhhעם עצמי ואיך להפסיק את כדור השלג הזה שאני גוררת איתי שהורס לי את החיים. אני בת 27, בחורה אינטליגנטית, שאפתנית עם רצון למצליחנות וסה"כ היו לי הרבה שאיפות ובהרבה מקומות הייתי אמורה להיות גבוה מאוד כיום. הכול התחיל בתיכון שגיליתי שאבא שלי מהמר ובגלל זה כל הבעיות בינהם (בעצם הבעיות התחילו כבר מילדות) זכור לי שמאז התחלתי למרוד ובעצם להפסיק לחיות לפי המסגרת. התחלתי להבריז מהלימודים ובתום השנה כמעט והעיפו אותי מהתיכון. רק בגלל שהייתי תלמידה מצטיינת עם ציונים גבוהים הרשו לי לנסות לתקן את העוול שעשיתי לעצמי וללמוד בחופש הגדול. בסוף סיימתי את התיכון ללא תעודת בגרות רק בגלל שחיפפתי לעצמי. רק לצורך העניין אני בחורה עם נתונים מאוד גבוהים!! אני מרגישה כישלון שאפילו בגרות אין לי ושהרי ציפו ממני בכלל להיות מנהלת בכירה. מאז הגעתי לצבא והתקבלתי לאן שרציתי, להיות מדריכת כושר קרבי אך גם שם הרסתי לעצמי וזלזלתי באימונים עד שהוציאו אותי מהקורס. לאחר מכן הגעתי למפקד נוראי שהטריד אותי מינית והשתחררתי אחרי שנה וחודשיים על נפשי מהצבא. ושוב יצאתי ממסגרת באמצע ולא סיימתי. מאז הגעתי למספר תפקידים מדהימים! וכמעט בכולם פיטרו אותי בגלל חיסורים מהעבודה. הייתי מנהלת מכירות בחברת ליסינג. הייתי ראש צוות מכירות בחברת מימון (התקדמתי מנציגה אחרי 3 חודשים). הייתי מנהלת מכירות שטח בחברת סלולאר. לאחר מכן נכנסתי להריון וכבר אחרי 3-4 חודשים הפסקתי ללכת לעבודה ורק בחודש 7 קיבלתי שמירה ובגלל חוסר ההתמדה שלי לא הייתי זכאית לסכומים מביטוח לאומי. נשארתי 8 חודשים בבית ואז התחלתי לעבוד בחברת ביטוח, גם שם ציפו ממני להמון! כל העיניים היו עליי שכן אני תותחית מכירות. ושוב התחלתי להחסיר חלק מסיבות אמיתיות וחלק כי רציתי להישאר בבית. עד שהרסתי לעצמי ופיטרו אותי. כבר מצאתי מקום חדש ששוב שם עליי המון עיניים ומתכנן עליי מאוד ואני מפחדת שוב להרוס את זה! אני 7 שנים עובדת במכירות לאחר תקופה כזו עם הכישורים שלי כבר הייתי אמורה להיות בדרג ניהולי ובמקום זה אני עדיין נציגת מכירות במוקד טלפוני רק בגלל חוסר היכולת שלי להתמיד. עקב חוסר ההתמדה שלי המצב הכספי שלי ושל בעלי על הפנים והתרסקנו כלכלית מכל כיוון. מדירה בבניין חדש ושיכולנו להרשות לעצמנו הכול אנחנו גרים בדירה ישנה מאוד ובקושי עומדים בהוצאות ואמא שלי עוזרת לי המון בגלל שאני במינוס. ואפילו עכשיו שהמצב הכלכלי כל כך קשה אני כאילו לא מעכלת לאן הבאתי אותנו ועדיין לא מצליחה למצוא את חוש האחריות הזה של לקום כל בוקר לעבודה ולהבין שאלו החיים! אני מאוד רוצה ללמוד משפטים ולהשלים את ה2 בגרויות שחסרות לי אבל כולם כבר צוחקים עליי ויודעים שלא אתמיד בכלום ולכן אף אחד לא יעזור לי לממש את זה. אני ובעלי כרגע בהליכי גירושין, המצב הכלכלי גרם לנו למשבר שאין דרך חזרה ממנו. זה שינה אותו ואותי ואנחנו לא רוצים לחיות יותר יחד. כעת אני חוששת שאני עם התאומות שלי לא נשרוד. אני צריכה להיות המפרנסת שלנו ואני מתה מפחד. אני חייבת עזרה כי אני מרגישה שאני רק הורסת לעצמי. זה פעם ראשונה נראה לי שכתבתי למישהו את כל זה, אני בכלל מתביישת להודות בחיים שלי. אין לי כסף אפילו לטיפול פסיכולוגי וזקוקה לעזרה נואשות. אשמח לתגובה.

מכיוון שאני בהליכי גירושין אני לא רוצה שזה יהיה בתיק שלי דבר כזה. לא שנראה לי שהוא ינסה לבקש משמורת מלאה אבל אני לא רוצה לקחת סיכון כזה. עכשיו שקראתי שוב מה כתבתי לך שוב נפל לי האסימון כמה המצב שלי עגום. בכמה חברות מדהימות עבדתי ובכולן אילו לא הייתי הורסת לעצמי הייתי יכולה לעשות שם חיל היום! זה פשוט גלגל שלג שנהיה יותר ויותר גדול, כי היום אני גם מאוד מתוסכלת מכך שאני לא מממשת את עצמי. אני כבר לא מתאימה לתפקידים של נציגת מכירות כי אני הרבה מעבר לזה (בגלל זה אני מתקבלת לכל מקום שאני רוצה) וזה כבר קטן עליי ולא מאתגר אותי וזה מכניס אותי עוד יותר לדיכאון. ולהתקדם לתפקיד בכיר יותר אני לא יכולה כי אף אחד לא ייקח אותי עם ניסיון ניהולי מועט ועם שעות עבודה של משרת אם. ובגלל זה בא לי פשוט להיקבר בבית כל היום ולא לעשות עם עצמי כלום. אני פשוט קמה בבוקר בלי שום חשק ללכת לעבוד או לעשות עם עצמי משהו. הילדות שלי מחזיקות אותי בחיים, הן האור בחיים שלי! אני אימא מדהימה ומאוד משקיענית. אין לי מושג איך לצאת מהבור הזה שחפרתי לעצמי. תודה על התשובה שלך.