לא בקצב.

מסתבר שהזמן עובר מהר גם כשלא נהנים. הנה עוד מעט מגיעה כבר השעה שמוטב ללכת לישון, הרי צריך לקום ולעבוד מחר. אבל שינה פירושה כניעה להתחלתו של יום חדש. עוד לא הספקתי לעשות "ניקוי רעלים" של היום, הצטברה אבנית של חרדות ועצבות שיעכירו גם את הימים הקרובים אם לא יתנקו. (יתנקו כתבתי, כאילו מעצמם. ובעצם, צ"ל אנקה. Wishful thinking) איך מספיקים בכלל? (י)מים קשים.