פיצול?

שלום רב, אני בת לאב בן 66 ויש לי עוד אחות. שתינו עם ילדים. בשנה האחרונה הוא מנתב לפי רצונו את דרכינו, ומספר רעות לכל אחת מאיתנו שהשנייה כביכול אמרה. לאחר ברוגז של חצי שנה בינינו האחיות נפל האסימון, והבנו מה שעשה לנו. מלבדנו זה קרה גם עם אימנו בחודשים האחרונים, ואף גם עם אחיו ואחיותיו. לדוגמה: לי אומר שאחותי לא רוצה בקשר עימי, שאמרה עליי דברים רעים, גם לאימנו סיפר דברים אחרים שאחת מנצלת אותה בשביל בייביסיטר ושהשנייה באה רק כדי להעביר זמנה לאכול וללכת. שום דבר לא נכון. אנחנו האחיות מרגישות שמשהו קורה כאן ונוהג לסלף את דברינו על מנת לזכות באחד הצדדים ולהראות את טוב ליבו, חמלתו, ורחמנותו עליו בזמן שמקריב את השני לצורך כך. ישנה הרגשה שרוצה לזכות בתשומי כל פעם מצד אחר עד שנגמרים לו הקלפים ובוחר לעצמו שעיר לעזעזל אחר. זה גם משהו שמוכר לי מילדות, פעם נהג לאהוב אותי יותר מאחותי וממש להשתגע עליי ופעם לזרוק אותי ולקחת אותה גם נגדי. עד היום אני מרגישה אף נוהגת כך במערכות יחסים של לקחת ולזרוק. האם אי אפשר לאהוב שתי בנות אותו דבר? כמו כן, בשבועות האחרונים שמנו לב שכל פעם שקורה משהו עם אחותי , כמו בדיקות רעות שיצאו לה הוא אומר לה מסכנה שלי, ומראה רחמים, ואחר כך כאילו שמח לאידה, שזה קורה לה, כמו מין סוג של תשלום על חוסר כבוד שלה לאביה. אני מבולבלת וכבר לא יודעת איך לנהוג עימו. אני רואה סגנון התחלתי דומה עם ילדיי שהם נכדיו, פעם בוחר לאהוב אותם ופעם לשנוא שנאה קשה ונוראית. האם יש פה פיצול אישיות? בעיה נפשית מסויימת? תקדים שלא קיים ......? אשמח להכוונתכם, סך הכל גם הוא מבוגר עם מחלות ברקע, סרטן וכו.