נסיון התאבדות

שלום לקח לי זמן די ארוך אחרי נסיון התאבדות שקרה לאחרונה,לקחת יוזמה ולבקש עזרה ממקור מקוצעי,אני זוכרת אותה פסיכיאטרית שבאה לבקר אותי בבית חולים בדיוק שעתיים אחרי שנסיתי להזיק לעצמי,ידעתי מראש ש 40 כדור לא יגרמו לי למוות,המטרה הייתה לפגוע בעצמי בצורה כזו או אחרת למטרה מסויימת שהייתה לי בראש,אותה פסיכיאטרית הייתה חסרת טקט אפשר לומר,או שאני פשוט לא יכולתי להתחבר אליה,בכיתי,ונורא כאב לי בנפש נורא,עמד החבר שלי לצדי ואמא לידו,אמרה להם לצאת,נסיתי להסביר לה שאני כואבת,שאני שחוקה,שעברתי יותר מדי טראומות יחסית לגיל של 25,ושאין בי עוד כוח להתמודד עם כל הלחץ מסביבי ועם כל הבעיות,אמרה לי באדישות חבל שאת פוגעת בבריאות שלך,את סטודנטית לאחד ממקוצעי הבריאות,ובכל זאת לקחת החלטה כזו,חבר שלי כועס עלי גם,אמר לי אני יודע שאת ילדה חזקה שורדת אני למדתי ממך להיות חזק השראה כל הזמן לקחת ממך,התאהבתי בך ובחרתי בך להיות אישתי לעתיד בגלל שאת חזקה והאישיות שלך מיוחדת,כועס עלי כי רצתי לפגוע בעצמי,שאל אותה שאלה שלא ידעתי מה לענות לו,ומה אני אשם שתפגעי בי וששמת את עצמך במקום שיכולתי לאבד אותך מהחיים שלי?.הוא לא מבין,אף אחד אחר לא מבין,הורים שלי בכלל לא דיברו איתי על זה אחרי שחזרתי הבייתה,בוא נתחיל מזה שבכלל הם התקפלו הביתה למרות שאושפזתי בבית חולים כי הרופא אמר בינתיים אין חשש,אמרתי לעצמי חבל שלא בלעתי עוד כדורים הייתי אולי פוגעת בעצמי בוודאות,רצתי לפגוע בהורים שלי ללמד אותם לקח,במיוחד אמא,היא הורסת לי את הבריאות את החיים את המוטבציה את התקווה,אני כל כך תלותית לקבל משוב חיובי ממנה,ואני שונאת את החולשה שלי כלפי התלות הזאת,היא בנאדם חולה נפש לדעתי והיא צריכה לרפות את עצמה במקום זה היא משליכה את החוסר שלה עלי ועל אחים שלי,ואני הכי נפגעת מזה,לאורך כל חיי,נפגעתי נורא ממנה,אי אפשר לספר בפורום כזה את כל צרות חיי ואי אפשר לספר אותם גם על עמוד אחד,אבל יש הצטברות שמפחידה אותה בתת מודע שלי ,ואני רק אלופה בהדחקות,אני כואבת נורא,איבדתי את עצמי,מרגישה שאני עמוק בתהום ולא יכולה לנשום אוויר נקי,מרגישה שאין בי עוד כוח לכלום,ובכל זאת אני קמה כל יום בבוקר לעבודה ועושה את הכל כראוי ואפילו מקבלת שבח מהמנהלים במוקד,מהלקוחות,אני צוחקת עם החבר שלי שאני מדברת איתו,כי הוא לא מוכן שאני ארגיש בדכאון ,מרגיש שהוא לא התאמץ מספיק למעני כדי שאני אצא מהבעיה שאני קלועה בה,ואני מנסה להתאמץ למענו,שואבת ממנו מוטבציה,עברו מאז 13 ימים,עדיין יש לי כאבים בכליות וחום וכאבי כיבה,כי לא הצליחו לעשות לי שטיפת כיבה,ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,לא מבינה את ההתנגדיות שלי ואיך אני כל כך כואבת ובמקביל גם עובדת ואוכלת ומתקלחת,לא מבינה הכאב של השלוש השנים האחרונות איפה החבאתי אותו,לא מבינה איפה כל החוויות הרעות שאמא אילצה אותו לעבור אותם ברחו להן,מדי פעם אני קמה בלילות צועקת עד כדי כך שכל האנשים בבית מתעוררים וחשובים שאולי מישהו מנסה לרצוח אותי,ולא לא עברתי אונס בילדותי,אני בסיום תואר ואטטו אני מתחילה להיות מטפלת באנשים אחרים,מרפה בעיסוק,איך לכל הרוחות ?בבקשה ד"ר אני רוצה לדעת מה אני אמורה לעשות,איך אני אעזור לעצמי,רצתי לפנות לאגודת הסטודנטים כדי לקבל עזרה מפסיכולג האונ' כי מבחינת הוצאות זה מוזל,גליתי שזה סטודנט לתואר שני,ואני לא יכולה לסמוך על מישהו שאין לו נסיון,ומצד שני אני מתנהלת לבד מהבחינה הכלכלית,אני רוצה עזרה וזה נראה לי רחוק באופק,אני רוצה לרפא את עצמי שאוכל להיות מטפלת ואמא בעתיד בריאה,ואני פשוט לא יודעת מה אני אמורה לעשות.

ואם אני רוצה לקבל טיפול ממך?אני הבנתי שאתה עובד פרטי גם,ואני לא פניתי אליך בפורום הזה במקרה,אני חיפשתי,ופה מצאתי לשאול.אני צפונית באיזור זכרון יעקב אני גם זמינה בתל אביב