זוגיות לא טובה והרס עצמי

שלום רב, חברה שלי, בת 30, נמצאת במערכת יחסים עם בחור כבן 36, אשר חודשיים מהיום שהכירו אמר לה שהוא לא בנוי לזוגיות וכי הוא שוכב גם עם נשים אחרות. החברה נשברה כשהיא שמעה את זה, אך בכל זאת ממשיכה להיפגש איתו ואף להתמסר אליו באופן טוטאלי (בכל פעם שהוא מתקשר, היא מתייצבת אצלו וכו). חברים ייעצו לה לעזוב אותו כי היא מחפשת קשר זוגי ומשפחה והיא טוענת כי היא מאוהבת בו קשות וכי היא לא מסוגלת לוותר על הזדמנות שכזאת. בינתיים היא נכנסה לדכאון (יש לה הסטוריה של דכאונות והתנסויות קיצוניות בעברה והיא נפגשה עם פסיכולוגית בעבר) והתחילה לקחת כדורים נגד דכאון אחרי שביקשה מרשם מרופא המשפחה שלה. אני והחברות האחרות שלה רואות אותה דועכת לנגד עינינו ומתמסרת בצורה קיצונית לבחור שאומר לה באופן חד משמעי כי הוא לא ייתן לה את מה שהיא רוצה ויתרה מכך - היא מתמסרת לבחור שמערער לה את הבטחון. ניסינו להפנות אותה לטיפול והיא לא מוכנה לשמוע על כך, למרות שהיא מודה כי יש כאן אלמנט של מזוכיזם. היא לא מאושרת וברור שה"זוגיות" הזאת רק מאמללת אותה עד כדי מצב של דכאון, אבל אנחנו חסרי אונים. חשבנו לקיים התערבות (כמו שעושים במקרים של התמכרות), אבל זה ירד מהפרק. אשמח לקבל את עצתך בנושא. תודה.