לאחת לבד ואודי...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/08/2012 | 00:46 | מאת: מיכ

אל תרגישי לא בנוח לשתף..אני דוקא חושבת שטוב שכתבת..נכון זה נוגע כל כך..אבל הלוואי שהייתי יכולה להיות אותנטית כמוך...אני פוחדת נורא!! יש לך המון אומץ ששתפת אותנו.......הלוואי שהיה לי אומץ...הייתי מוציאה כבר הכל........הלוואי שהיה לי אמון בלי בושה בלי פחד בלי אשמה.......בלי.........חבל שיום שלישי קטע את השיח...מוזר אודי פתאום מה שרצית ליצור נהיה חשוב מעין כמוהו..קבוצה...להרגיש את הכח של הקבוצה להרגיש לא לבד כל כך....כן, אחת לבד..עוררת אבל חיזקת אותי גם..למרות הכאב העז.....את לא לבד..הרגשות שהשיר עורר הן הוכחה לכך שאת לא "אחת לבד" אלא אנחנו כמה יחד...כואבות.......וואו.....איזו חשיפה רצינית פה......אודי מה עושים עם כל העוצמות האלה???????אודי.......הסופ"ש רחוק..מחרתיים ניתוח לבני.....עבודה חדשה-ישנה טובענית נורא...ולחץ שכזה ואין מנוחה.......מאמינה שיהיה טוב..נכון?????מיכ...

לקריאה נוספת והעמקה

הי מיכל, אכן. קבוצה. ולקבוצה יש כוח. מקווה שהניתוח יעבור בשלום. אחזיק אצבעות. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית