לא "מתרגשת" מתודה

אני בטיפול כבר מספר חודשים אני מאוד אוהבת אותה, מרגישה שהיא מסייעת לי . הייתי משנה את זה שהיא רשמית מדי לפעמים , לעיתים קצת מרוחקת ( למרות שהיא עדיין מעוד נעימה, מלאת חיוך וחן ומראה לי תמיד כמה היא מעריכה אותי וכו ) מדי פעם יוצא לי לומר לה שהיא עזרה לי בזה או בזה שיצאתי מעודדת מהפגישה הקודמת ולומר לה תודה.ככה אני אוהבת. אבל היא- במקום להיות מרוצה מהפידבק, דווקא אז לא אומרת כלום. פשוט שותקת וממתינה למשפט הבא שלי או לנושא הבא. לא שמחה, לא כלום. כאילו לא אמרתי כלום. אם משהו היה מודה לי על משהו שעשיתי עבורו, הייתי יוצאת מגדרי מסיפוק, בטח אם מדובר בטיפול... וזה קצת מפריע לי שאני לא מסוגלת לשמח אותה . חשבתי אפילו להעניק לה משהו כתוב, מתנה שהכנתי כדי "להגדיל" את התודה. לא עשיתי זאת ואני חוששת פשוט להתאכזב מתגובתה הקרה ולהרגיש "פתאטית" . קשה לי לדבר איתה על זה כי זה קשור אליה, וזה אפילו קצת קטנוני לי. מה אומר לה, את שמחה שאני אומרת לך שעזרת לי ?

הי אני קצת מכירה מהטיפול שלי את התחושה הזו , וזה מסוג הדברים שיותר קשה להביא לטיפול כי זה קשור לקשר עצמו. אבל ... מעבר לרגשות שאנחנו מרגישים באמת למטפל/ת צריך גם לראות את זה כאיזה דפוס מול אנשים , וללמוד ממנו. תנסי לחשוב, למה חשוב לך להגיד לה תודה ? את רוצה לשמח אותה? לרצות אותה? להיות בסדר ? ומה יקרה אם לא ? אולי זה משהו שקורה לא רק מולה אלא בכלל מול אנשים... לפעמים צריך לדעת להיות גם בצד ה'לא בסדר' של החיים... אני אומרת את זה לך , אבל גם לעצמי :) בהצלחה....... חיפ