המומה...ומשתפת...

וואו..קודם כל אני המומה מכמות התגובות אליי...כמה לייקים!!!חחחח...חברים יקרים..היום הייתי בדיכאון טואטאלי..אבל יודעים מה? פתחתי את הפורם ו...וואו...איך זה נוגע בכלם....אני המומה....חבר'ה תודה כולי נרגשת ממש. קשה לענות לכל אחד לחוד..אז אני עונה ככה לכלכם פחות או יותר...מתרגשת אפילו יותר ממה שהיה שם...אני אספר..חכו בסבלנות..אני בשלבי עיכול...קשה לי מאוד מאוד...רק אומר שכל הפגישה היא נראתה לי כמו הפיה הטובה..כמו הילה כזו מעליה..מצחיק..נראתה כל כך יפה..השער שלה היה מהמם ולא יכולתי לומר לה כלום על כך..התפדחתי....מחר היא טסה לחו"ל עד שבוע הבא וזה נראה לי מתאים קצת חופש ממני מגיע גם לה לא???? היה מדהים...חושבת איך לספר ומה, כי יש דברים נורא נורא אישיים שנאמרו ואני בשוק טוטאלי שהיא כתבה סיכום כזה..הייתי בהלם כל הפגישה...סוף כל סוף קיבלתי לראשונה משהו כתוב ממנה!!!! זוכרים שרציתי כל הזמן לראות מה היא כותבת עליי....מה זאת אני? השגתי כל כך הרבה בטיפול? האם לכלם כותבים סיכום כזה עם חוזקות?????אודי, היא כתבה שני עמודים שלמים רק עליי...וכמה חיזוקים...פה את עושה חיל..בזה הצלחת...פה ידעת איך...וכו'...מדהים!!!!! ואיפה שעדיין יש מקום להמשך היא כתבה בכזאת עדינות ללא ביקורת ללא שיפוט ככה יפה כזה.......כמו תעודה של בי"ס שהכל מעולה....אף פעם לא היו לי קבלות טובות..עכשיו יש!!!קבלתי מתנה ממנה.לא אספר מה כי זה בנינו..אבל שהיא תקנה לי מתנה? על מה? והיא כתבה בכתב ידה כמו שרציתי בפנקס שנתתי לה ואני הבאתי לה פנקס זהה שבו רשומות כל הרגשות שלי בחודש האחרון...קראתי לו פנקס פרידה.........וואו...........היא אמרה שתמיד ישאר אצלה משהו ממני ואצלי ישאר משהו ממנה...רוצים הדדיות הנה לכם הדדיות......משתתפים יקרים, תודה לכם שאפשרתם, הגבתם, חיזקתם וואו.לא נפרדת.. נראה לכם? אוהבת אתכם ומאחלת לכלכם שתצליחו גם בפרידות.....נשמע שאני אחלה...אז ממש לא, תרגיעו ומהר!!! בכיתי לעצמי כל היום, אכלתי כמו מטורפת, כי ככה אני כשרע...אבל עשיתי לעצמי יום כיף עם שלושת ילדיי.כי אותם אני אוהבת.ביליתי עם האנשים היקרים לי ביותר!!!!כדי להעביר את היום...כמובן שהם לא יודעים דבר...גם לא בעלי...אבל זה יגיע יום אחד..השיתוף שלי איתו במה שהיה שם....אתם היחידים שיודעים!!!בקיצור עוד אמשיך לשתף כי הפגישה הזו תלווה אותי עד סוף ימי נראה לי........לא הצלחתי להביע רגש.חשבתי שאבכה עליה ואחזיק את ידה כל הפגישה אז ממש לא נגעתי בה..משהו מצחיק ביותר קרה, היא שכחה להביא את השעון הקטן שעומד מולה..הייתה בלי שעון!! אמרתי לה מעניין מה פרויד היה אומר על זה....ובסוף היא אמרה שעכשיו אפשר להתחבק..ואני אמרתי לה "לא, אני לא מסוגלת, חבל, חיכיתי לרגע הזה אבל אני לא יכולה.." היא אמרה "חבל" ואחר כך עמדתי ולא יכולתי לצאת ממש....היא נגעה בכתפי בעדינות שכזאת...צמרמורת עברה בי....אז מזלי שזאת היתה הפגישה האחרונה לאותו יום...ויצאנו יחד...ככה נפרדנו.......יש עוד, "לעת עתה זה סוד" מדודי שמחה, מכירים??????טוב, הצפתי פה שחבל על הזמן....נפתחתי כי כזאת אני לא יכולה לשתוק יותר מדיי.....בכל זאת מחר יום שלישי וחייבים לכתוב..אי אפשר להשאיר אתכם במתח...אז נשמע בסדר..לא?

מרגישה כל 'פיפס' במה שעובר עליך. אני איתך יחד. חווה אותך. כואבת ושמחה יחד. את גדולה מהחיים!!!! עשית את הפרידה כמו שצריך! אשרייך! ועוד לייק אחד ענק על הבחירה שבחרת בחיים שלך! הנה לך ההוכחה, כי מי שמנהלת אותך, זו לא הילדה הקטנה כי אם הבוגרת שבתוכך. זו, שגם מאפשרת לקטנה להביע את עצמה כי מותר לה... מקווה שאת כבר יותר טוב.... וכיף לילדים שלך, שיש להם כזאת אמא בנויה ובריאה בנפשה, הם זכו בפייס, בלי שיודעים עלי כך. ועוד משהו חשוב: כפי שהבנתי ממך בעבר, את מאמינה בבאלוקים. בהשגחה פרטית. אז קחי לך את זה כחיזוק פנימי. יש מי שמשגיח עליך. ושומר עליך מלמעלה. הוא זה שמכוון את העולם לצרכים המדוייקים של כל אחד ואחת. את לא לבד!! הוא איתך. העולם הוא לא כאוס, אלא מתוכנן ובנוי בדרך אלוקית ונשגבת. מיכל, לפעמים קשה לנו במוח של בשר ודם להבין מהלכים. לראות את הקץ - אבל ת א מ י נ י ! זה משתלם לא רק בגלל העתיד, אלא עוד יותר בגלל ההווה. זה מרגיע לדעת שאנחנו בידיים הכי בטוחות שיש. ואל תמהרי להכריח את עצמך לשקוט.... תני לסערה לצוף. להציף. להרעיד. להיות... אחר כך יבוא השקט המבורך. והוא יהיה אמיתי. בתוכך. עוד מליון חיבוקים של צמרמורות... אופטימית.