אודי,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בוקר טוב לך, צר לי, כנראה שהפרידה של מיכל מהפסיכולוגית שלה הצליחה לשאוב אותי פנימה לחלוטין. גם כשנפגשתי עם אמא צביה אתמול ,דיברתי על מיכל, או נכון יותר ,דיברתי על הפרידה שלה (של מיכל) מהמטפלת שלה ועל המתנה שמיכל בחרה לתת לה. אודי, הגבתי אתמול לאני בתוקפנות רבה. גם לך שלחתי הודעה ממקום מעורער לחלוטין.. אולי גם הציפיות שלי לתגובתך ,להרגעה מסויימת ממך (??) חיכיתי כ"כ , והאכזבה "שנשארתי לבד".. אולי גם השעה המאוחרת השפיעה ?? לא יודעת. בכל אופן, צר לי על תגובתי התוקפנית והודעה המטורפת ששלחתי לך. אני יודעת שאתה לא נוהג למחוק ולהעלים הודעות שנשלחו. אודי, אז..גם אתה וגם כל הקוראים בפורום. האקטיביים והפאסיביים. בבקשה, "תמחקו" את תגובתי לאני וההודעה המטורללת ששלחתי אתמול בלילה לאודי. במבי. :((
אוף, למה את מחמירה עם עצמך?, נכון, אולי באמת היה שם כעס, תסכול, כאב...אבל במבי לא היתה שם שום תוקפנות, באמת שלא, את הבעת את הרגשות שלך וטוב שכך!!! בבקשה, אל תחמירי עם עצמך...למה "למחוק" את התגובות שלך, הן נשמעות טוב טוב פה וכל כך אמיתיות...למה למחוק? גיגית
חמודה, את זה לא אני...אני נפרדת,את לא...קחי לך את כל הזמן שבעולם להיות עם אמא צביה שלך, היא פה בשבילך, אל תשכחי זאת לעולם!!!! הנה אני פה נשארת לי בפורם, פה עוד לא עוזבת, רוצה לחבק אותך בחום, לומר לך שאת עוד יכולה להתערסל בחלומך עם אמא צביה, זה בסדר, רוצה להרגיע אותך בחיבוק אוהב של אמא ששומרת שכלום לך לא יקרה...מבטיחה עוד קצת פה להשאר ולהרגיע..אני בסדר, היא איתי בתוכי, אותה הפנמתי בליבי..אף אחד לא עוזב... אל תדאגי במבי, היא איתך, את לא עוזבת, יהיה בסדר, את בסדר...הכל ממשיך...יהיה בסדר, את תראי שעוד אכתוב פה דברים מדהימים שיקרו לי, דברים טובים בלי להגיע פיזית לפגישות...פשוט אשא אותה בליבי....אוהבת ושולחת לך חיבוק מערסל של אמא...אני כותבת ודמעות זולגות מעיניי....יודעת שיהיה בסדר, יש לי כוחות באמת שיש..אחרת זה לא היה מתאפשר...
הי במבי, אין צורך למחוק. זה בסדר. קצת למטה כתבתי על היכולת לעבור את זה, והנה הודעתך הזו... זה בסדר. אודי