לבחורה ולאודי-איבדתי את ההודעה שלי ויש לי 2

הודעות שאני לא יודעת אם שלחתי אותן אבל שמרתי אותן כי הן חשובות אז הן מצורפות: שלחתי וזה נמחק וזה לוקח לי הרבה זמן ומבזבז לי את היום, אבל אני אגמור עם זה: 1. איך אני יכולה לפשט דברים אם לא הסברת לי מה לא ממש הבנת? 2. בטיפול פסיכולוגי גם לא ממש מבינים אותי הרבה פעמים ומזמן הפסקתי את זה וזה עשה לי ממש טוב, כי מאז הפציעה שלי אמרו לאמא שלי בעל פה שהשיקום שלי זה לימודים ושאני צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי, ולא אמרו לה בעל פה שהיה טיפול קוגניטיבי שהייתי צריכה לקבל בקופת חולים ושההנחיה אליו נשארה במשרד של קופת החולים בעיר ממנה היא העבירה אותי , בזמן שלא היתה תקשורת מחשבים, ושאחר כך הגיעה לארכיון. 3. אודי כתב שהוא לא בטוח מה המלכוד שאני מתכוונת אליו למרות שפירטתי שחברה שלי עד היום בטוחה שנפגעתי במח ושנהייתי לא כמו קודם ולא מאמינה למה שאני מנסה להגיד לה כי היא זוכרת דברים שפעם אמא שלי הסבירה לה ושהתאימו לדיעה הרפואית אז. 4. בקשר לעיניים היתה לי פזילה החוצה-חריפה אחרי התאונה שתוקנה בהצלחה ע"י פרופסור שאבא שלה שהוא רופא עיניים המליץ עליו, ונשאר משהו שאמא שלי הסבירה לה משהו דמיוניכי ביקשתי ככה אז מאמא שלי , והרבה אח"כ בדקתיאצל רופא על סמך מכתב מאותו פרופסור שהסביר שמה שנשאר קשור לספיגת שומן ולא קשור לפזילה. כמו כן, המכה בראש שקיבלתי היתה בגולגולת בצד שמאל, ההודעה השניה נעלמה לי. אולי שלחתי אותה בפורום אחר קודם

אתה שלחת לי הודעה שלא הבנת ושאני אפשט ולא כתבת מה לא הבנת. אני כותבת דברים ואתה לא מתייחס אליהם. אני כותבת את השאלות שלי במשפטים בתוך הטקסט ואתה לא באמת מבין מה שאתה קורא.אני מנסה לפשט: היתה הנחיה לטיפול קוגניטיבי בקופת חולים בצפון תל אביב במשרד שלא הגיעה לאמא שלי כי היא לא הלכה למשרד כי היא לא ידעה שצריך כי עד אז סבתא שלי ז"ל היתה הולכת איתי לקופת חולים כי הייתי הרבה חולה ועם ברונכיט ואמא שלי הייתה בעבודה תמיד.וזה כנראה גם לא הגיע לקופת חולים שלי ברמת גן לשם אמא שלי העבירה אותי.אז קופת חולים לא הייתה ממוחשבת. ופספסתי את זה, ואני בטוחה שהטיפול הפסיכולוגי היה צריך לבוא במקביל לזה ולא בנפרד. בטיפול פסיכולוגי שיקומי דינאמי קליני לא הבינו אותי לרוב ואין לי שום אינטרס לחזור לכזה טיפול ולהסביר דברים שמצער אותי לדבר עליהם ושאין לי צורך להסביר אותם ולדוש בהם. המלכוד שלי הוא שחברה שלי עד היום בטוחה שנפגעתי במח ושנהייתי לא כמו קודם ולא מאמינה למה שאני מנסה להגיד לה כי היא זוכרת דברים שפעם אמא שלי הסבירה לה ושהתאימו לדיעה הרפואית אז(שאני לא ממש יכולה להשתקם) ולמה שאמא שלי או אני הבנו אז שלא תמיד חפף את המציאות. חוץ מזה חברה שלי מאמינה למשהו דמיוני שאמא שלי הסבירה לה אז כי ביקשתי אז שהיא תסביר ככה בקשר למשהו לא מובן אז שכתב הרופא שניתח אותי בעין, ולא מאמינה להסברים שלי היום כי היא יודעת שאמא שלי אמרה לה שנפגעתי במח,ובצד שמאל, שיש בזה שיבוש ענקי ואני ביררתי את הדברים לאשורם רק שחברה שלי לא מאמינה לי, ואמא שלי לא מבינה אותי ולא רוצה להבין אותי כי אין לה יותר אנרגיה אלי, וזה גם סוג של מלכוד. אני נפגעתי בראש בארובת העין והיה לי דימום מאסיבי בכל התוכן של העין. המח נדחף וקיבל מכה שיצרה דימום משמעותי דווקא בצד ימין, והנזק בעין שלי חוץ מהפזילה שהיתה ותוקנה הוא שרקמות שומן בארובת העין ובעפעף התחתון נספגו, והנזק במח הוא כל מיני רקמות שומן שנספגו באונה הימנית ושיבשו את התקשורת בין העצבים, ואוזי הנכות שיש לי כוללים את כל המקומות שנפגעו בראש ורשמית אין לי נכות בעין אלא נכות נוירולוגית בכל בראש ורופא נוירואופטלמולוג שהלכתי אליו באופן פרטי הסביר לי את זה בשנת 2010 או 2009 אבל זה מורכב מדי בשביל חברה שלי שאיך שאני מנסה להסביר לה משהו היא עוצרת אותי שאמא שלי הסבירה לה משהו אחר ושהיא מאמינה לאמא שלי , ושהיא לא ממש מאמינה לדברים שאמר הרופא הזה או שאמרו לי רופאים אחרים שבדקו אותי אחריו, ושהיא אוהבת אותי. שזאת התנשאות ופטרונות לשמה, וזה משתיק אותי ומחזיר אותי למקומות שהייתי בטוחה שיצאתי מהם.

שהיא הגיעה

מצטערת, בהודעה הקודמת אני הגבתי ובאמת לא הבנתי, גם עכשיו מה שהצלחתי להבין הוא שלא מבינים אותך (חברה שלך), שעברת איזו תאונה ומאז זה שונה...וזה לא הולך גם בטיפול..חבל שאת חושבת שממש טוב לך בלי טיפול, את הרי מנסה ולא מצליחה עדיין...אני בכל אופן חושבת שלא כדאי שתתיאשי, נסי שוב בטיפול אולי שם זה יהיה יותר בהיר...זה מה שמרגיש לי במילכוד, חוסר הבנה בינך לבין הסביבה, בטיפול אפשר לפשט את הדברים, ואולי לעשות סדר,זה מה שהתכוונתי.

איך אני יכולה לפשט דברים אם לא הסברת לי מה לא ממש הבנת?-עכשיו הבנתי אותך. תראי, אם יש לך קטע ארוך שאת חושבת שאת לא יכולה להתמודד איתו, את יכולה לחלק אותו, ולהתייחס כל פעם לקטע קטן ממנו. עכשיו אני אנסה להפריד לך לקטעים קטנים וברורים- . בטיפול פסיכולוגי גם לא ממש מבינים אותי הרבה פעמים ומזמן הפסקתי את זה וזה עשה לי ממש טוב.ואני מאוד מאוימת ומוחלשת כשאמא שלי וחברה שלי מייעצות לי ללכת שוב לטיפול כזה. מאז הפציעה שלי הפסיכולוגית של המחלקה אמרה לאמא שלי בעל פה שהשיקום שלי זה לימודים ושאני צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי,ונתנה לה שם של פסיכולוגית קוגניטיבית בשבילי. הפסיכולוגיות לא אמרו לה בעל פה שהיה טיפול קוגניטיבי שהייתי צריכה לקבל בקופת חולים, ושזה לא טיפול פסיכולוגי, ושהעובדת הסוציאלית צריכה להפנות אותי ולהדריך אותה. ההנחיה אליו נשארה במשרד של קופת החולים בעיר ממנה היא העבירה אותי כי היא נשלחה בדואר לקופה בזמן שלא היתה תקשורת מחשבים,בהנחה שהיא תגיע לידיעת אמא שלי- והם לא ידעו שלא היה לה מושג אמיתי כי לא היא טיפלה בי באופן רצוף עד התאונה למרות שהיא חושבת שכן. היא עבדה ואת הכל ניהלה סבתא ז"ל., , וככה אחר כך המכתב הגיע לארכיון. הקופת חולים שלי עברה לרמת גן והמכתב נשאר במשרד בתל אביב עד שכאמור הגיע לארכיון. השיקום שקיבלתי בכלל לא היה דרך קופת חולים אלא דרך ביטוח לאומי שלאמא שלי היתה זכאות לקבל דרכו שיקום בשבילי. אודי כתב שהוא לא בטוח מה המלכוד שאני מתכוונת אליו למרות שפירטתי. חברה שלי עד היום בטוחה שנפגעתי במח ושנהייתי לא כמו קודם ולא מאמינה למה שאני מנסה להגיד לה כי היא זוכרת דברים שפעם אמא שלי הסבירה לה ושהתאימו לדיעה הרפואית אז. בקשר לעיניים - היתה לי פזילה החוצה-חריפה אחרי התאונה שתוקנה בהצלחה ע"י פרופסור שאבא של החברה הזאת, שהוא רופא עיניים המליץ עליו, נשאר משהו שאמא שלי הסבירה לה משהו דמיוני כי ביקשתי ככה אז מאמא שלי . הרבה אח"כ בדקתי אצל רופא על סמך מכתב מאותו פרופסור שהסביר שמה שנשאר קשור לספיגת שומן ולא קשור לפזילה. כמו כן, המכה בראש שקיבלתי היתה בגולגולת בצד שמאל, אבל מה שנפגע לי בצד שמאל היתה העין ורקמות שלה שנספגו, והמח נפגע ממכה פנימית בצד ימין בתוך הגולגולת, ואמא לא הבינה או לא ידעה להסביר את זה בשבילי ולי לא האמינו גם אם הצלחתי להסביר את זה, ולרוב לא הצלחתי כי עצרו אותי באמצע והבינו משהו אחר ואני הסכמתי בשביל לא לצאת מטומטמת. הכל ביחד זה רצף של מלכודים וביחד זה מלכוד ענק, ומה שמוסיף על זה זה שאמא שלי כועסת כל פעם שאני מסבירה לה שוב תובנה חדשה שיש לי להגיד לה על משהו שכבר דיברתי עליו. כמו הרגע שקיבלתי טלפון ממנה.