דאגנות יתר.

נשואה באושר, שלושה בנים, חמישה נכדים,בריאה. בטח תשאל אם כל כך טוב אז למה רע. ובכן, אני סובלת מדאגנות יתר, כל בעיית בריאות קטנה אצל הילדים ו/או הנכדים ו/או אבי או בעלי גורמים לי להפליג למחוזות הזויים, והופכים מיד למחלה ממארת או מחלה קשה אחרת.שלא לדבר על כך שלאחד הבנים יש מחלה כרונית שהוא חי איתה כאדם בריא, אבל אני רק מחכה לרגע של התפרצות המחלה. יתרה מכך, כל חתול רחוב, כל כלב עזוב, כל קשיש או נכה, יום השואה, יום הזכרון, מדירים שינה מעיני וקשה לי לחזור לסדר היום. לשמחתי נגמלתי מאיסוף גורי חתולים כשהוסבר לי שאני גורמת להם רק נזק. בקיצור, אני עסוקה רוב היום בדאגות, למרות שיש לי עיסוקים רבים, ובגלל זה אני לא אדם שמח. האם יש פתרון לבעייתי???????