כעס עמוק על אמא

שלום רב, אני סובלת רוב חיי מדיכאון קליני שלדעתי לעולם לא אובחן בצורה נכונה עד לפני חודשיים.(אובחנתי לפני חודשיים סובלת מפוסט טראומה) עברתי התעללות מינית ע"י בן דוד בין הגילאים 4-8, בגיל 6, סבתי נפטרה שאליה ייתי קשורה בצורה יוצאת דופן, בגיל 12 עזבה אמי את הבית ונשארנו אני ואחי לגדול עם אבי שכמובן לא החסיר כלום ודאג בצורה אבסולוטית. אמי אישה מאוד מאוד טובה בתור אמא היו לי איתה המון המון בעיות עוד מילדות, אם לומר את האמת קרוב לוודאי מגיל יום. כעסים בלתי נשלטים והתקפי זעם (משני הצדדים) עוד בתור ילדה בת 6 אני זוכרת אותה מכה אותי ומושכת לי בשיער בתיסכול גדול על גבול החצי מטורף, כמובן שבתור אמא היא לא חפה מפשע וטעתה לא מעט, דבר שהיום היא מנסה קצת לתקן אבל זה מרגיש שאינו בר תיקון כי אין לה את היכולות האמהיות שאני כל כך נזקקתי ועודי נזקקת. זה הגיוני שכל כעסי חיי מתועלים עליה? זעם כל כך כבד? אני מנסה להעלות את זה בטיפול אבל משום מה דווקא שם אני לא מקבלת את התשובות על העניין הזה אשמח לעזרתך, להבין