ניתוק

שלום, דבר ראשון תודה על ההתייחסות. מלבד זה יש כמה פנים לניתוק, פן אחד הוא הפן הקצת רצוני אפשר לומר, מן הרגל סודי ביותר ואינפנטילי שכזה לברוח כשיש הרגשה של אין מוצא, וכנראה שהייתי מוצפת ברגשות כאלה לפי הזמן הרב שביליתי בלא להיות או שכמו בסמים, הצורך הולך וגדל, יש אנשים שמתמכרים לסמים או לאלכוהול בשביל לדפוק את הראש, ויש מי שמתמכר לניתוק. מהדבר הזה פחות או יותר נגמלתי בעזרת איש מקצוע, זה היה ועדין קשה מאוד (אולי כמו כל גמילה?) אני לא יודעת אם זה טיפול שמכוון או לא לבעיות של ניתוק או דיסוציאציה ונראה לי שזה גם לא משנה, בסה"כ אני לא מוגדרת או מאובחנת באופן רשמי ואין לי שום קשר עם מוסדות לברה"נ. הפן האחר של הניתוק או הריחוף לא תלוי בי, לעתים מטריד ביותר יכול להיות שגם בזה חל שיפור מסוים ופשוט קשה לי לאמוד את זה. מידי פעם אני עושה כל מיני דברים אומרת דברים שבכלל לא מתאימים לי וכמו שכתבתי לפעמים זה אפילו מסוכן, וגם לזה יש כמה וריאציות, לפעמים אני לא זוכרת כלום (למשל אני קונה דברים ולא זוכרת פתאום מופיעים להם כל מיני דברים או לא קונה וזוכרת שכן קניתי ומבזבזת שעות בחיפוש אחרי דברים שלא קיימים), לפעמים אני זוכרת את כל ההתרחשות אבל זה כאילו שמישהו אחר היה שם ועשה דברים שמנוגדים להגיון שלי ולזה אני קוראת ליקוי מאורות. נדמה לי שלפני כמה שנים בתחילת הדרך של הטיפול, נטלתי ציפרלקס וזה קצת "ארגן" אותי, אלא שהיו לזה השפעות רגשיות שממש לא אהבתי, לקחתי לזמן קצר והפסקתי. חשבתי שאולי לריטלין יש השפעה על החשיבה בלי לערב את הרגשות, העצמה קוגניטיבית וכל זה, אנשים בסביבתי הקרובה חושבים שיש לי הפרעת קשב. שוב תודה וחג שמח