אודי,

אני רוצה למות.באמת .באמת אודי שאין לי כבר גרגר כוח .אפילו הגרגרון של הגרגר כבר נגמר. אמא צביב מעודדת אותי כל התקופה האחרונה ללכת לאיזשהו מקום שאני מאוד מאוד רוצה ללכת ואני מתנדנדת אם ללכת . בשבת אמא שלי הסתכלה עלי במבט כזה מאשים ואמרה לי שאני לא יכולה לעשות להם את זה.. זהו. אחרי זה פגעתי בעצמי באיזושי צורה. היום כשנפגשתי עם אמא צביה ראיתי עליה ושמעתי מצליל קולה שהיא מאוכזבת ממני. וכשדיברנו היא אמרה לי שאיכפת לה ממני וכואב לה וכל מיני מילים כאלו.ואני כל כך מבולבלת אודי. אמרתי לה שאני לא אשמה שהיא מאוכזבת ממני ,אני גם לא אשמה שהיא השקיעה בי את הנשמה שלה. לא אמרתי לה לעשות את זה אודי. אני לא אשמה. אני רוצה למות ! באמת אודי,לא יכולה יותר. וכשהייתי בשבת אצל ההורים שלי אבא שלי גם ישב במטבח כשאמא שלי אמרה לי שאני לא יכולה לעשות להם..אוףףף ואבא שלי אמר לי שוב על כל מיני דברים זה נדמה לך ,זה נדמה לך. אודי שתדע לך אני אגמור עם הכל ואמרח בדם בגדול על הקיר שלהם זה נדמה לכם שזה הדם שלי. זה נדמה לכם ! אודי, שתדע לך שבכלל לא קוראים לך אודי, אתה לא למדת פסיכולוגיה, אתה לא מנהל הפורום אתה גם מעולם לא כתבת בפורום. הכל נדמה לך אודי. אתה שומע ? הכל נדמה לך. היום גם לא יום ראשון. אנחנו גם לא נמצאים בחודש מרץ.פה זו לא מדינת ישראל ואין לנו את צה"ל. הכל דמיון הכל נדמה לך אודי.כן, גם לא קוראים לך בונשטיין. גם אין עולם אנחנו בכלל מרחפים בחלל ואני בחיים יותר לא הולכת לאמא צביה בגלל שגם היא מתה כל העולם מת ואני אמרח את הקיר בצבע בוהק !!!