משבר בטיפול עם פסיכולוגית . טיפול כשנה

שלום רב , יש לי שאלה שאני זקוק לקבל תשובה עליה בהקדם בבקשה. הבעייה שלי זה כמגדירים אותה רופאים משהו בין הפרעה נפשית לדיכאון. המחלה מתבטא בתחושה של עייפות נוראית קושי נוראי בתקשורת עם אנשים ובעיות עם זיכרון. אני בן 30 ופעם ראשונה זה התחיל בגיל 22 בצבא בגלל הלחצים נפשיים ופרידה מחברה. אז הצלתי לעזור לעצמי באמצעות שיטות CBT אך כעבור שנה הדיכאן חזר ללא סיבה. מאז אני כמה שנים נלחם בזה , מצליח לעיטים לצאת לתקופה של חצי שנה (פעם זה יוגה, פעם זה תרופות) אבל הכל חוזר קדמותו. לפני שנה התחלתי טיפול עם פסיכולוגית שקיבלתי המלצות עליה. ושוב פעם בהתחלה הייתה התעוררות והיה נראה שמצאנו את מקור של הבעייות שלי - שאני לא מצליח לקבל את עצמי כשאני לא מושלם וזה משהו שלא פיתחתי בילדות . אבל אחרי כ 9 חודשי טיפול הכל חוזר לקדמותו. אני כרגע חודשיים במצב מאד קשה , הולך לעבודה אבל כל יום זה כמו מלחמה אמיתית בשבילי. מה שאני שומע מפסיכולוגית שהיא משוכנעת שכן ניתן לעזור לי והדרך היא - לחזק את הביניין שלי מהבסיס ורק דרוש זמן. את כל זה אני שומע כבר כמה חודשים וכל פגישה היא די אותו דבר , אני לא מקבל תשובות קומקרטיות וכיוון קונקרטי איך בידיוק אנחנו הולכים לפתור לי את הבעייות שלי ואיך ניתן להקל על הקשיים שלי כרגע שאני חווה יום יום. כמה פעמים אמרתי לה על האכזבה ורצון שלי לחפש מטפל אחר והיא אומרת שמבינה את זה אבל אני כאילו כל הזמן מחפש תשובה בחוץ אבל היא נמצאת בתוכי. חשוב לציין שהיא מאד נחמדה, משקיעה את כל כולה בטיפול ומאמינה שיכולה לעזור לי,ואני הולך דרך ק"ח כך שהיא לא מרוויחה עלי כל כך. אבל לי זה לא מספיק אני ממש סובל ולא יודע מה לעשות הלה . אני התייעצתי עם עוד פסיכיאטרים שרובם אומרים שכדאי להמשיך בטיפול פסיכולגי בנוסף לכדורים שאני מקבל, הייתי אצל עוד פסיכולוגית שטענה שאני צריך לחפש דברים שעושים לי טוב ולהתמקד בהם.. נראה לי קצת מגוחח ופשוט. שורה תחתונה אני מרגיש מיועש בלי תקווה ומאוכזב מרפאה.. מה עלי לעשות האם להמשיך את הטיפול שכבר נמשך שנה ולהמשיך לחפש מטפל אחר? זה בחירה מאד גורלית עבורי