תהיות לגבי לבד\זוגיות

שלום ד"ר, אני בן 32 וכבר קרוב ל-17 שנים מתגורר כמעט בכל הזמן הנ"ל לבדי. מעולם לא היו לי מערכות יחסים. מצד אחד גם אין לי הרבה חברים קרובים, או יותר נכון אני יותר טיפוס של להיות לבד בבית מאשר לצאת החוצה. אני לא תמיד חושב שזה מבחירה, מפני שאם אני מנסה לצאת ולהיפתח, מהר מאוד אני מוצא את עצמי חוזר שוב לקונכיה. כנ"ל עם דייטים עם נשים. ברוב המקרים אם לא בכולם אני נפגש עם נשים שאני פוגש באתרי הכרויות באינטרנט, אחרי הפגישה בדרך כלל אין המשכיות. בדרך כלל זה לא בגללן, ולרוב זה בטח הדדי. יש לי ידידות, אבל משהו בתוכי עוצר מבעדי לפתח מערכות יחסים, אני מרגיש את זה ולא יודע כיצד להתמודד עם זה. אני גם חושש שאני פוחד לקחת את זה לשלב הבא. בעברי נולדתי עם מום בפנים, עברתי לא מעט ניתוחים ויש עוד בדרך, בין אחד לשלושה (שניים הם לשיפור מראה חיצוני). הייתי מטופל אצל פסיכותרפיסט, ולאחר מכן גם אצל פסיכיאטר ונטלתי תרופות נגד דיכאון. רק שהיום נהייתי נגד נטילת כדורים נגד דיכאון, חשתי שהנטילה רק החמירה את מצבי והפסיכיאטר לא באמת "לוקח" אותי ברצינות. אינני יודע מה לעשות ומה עוד יכול לעמוד בפני, הייתי שמח אם תוכל לייעץ לי לגבי סוג טיפול פסיכולוגי מתאים שאתה חושב שיכול להתאים לי לצאת מהעולם הזה של ה"לבד", להסתכל על מערכות יחסים עם נשים או אפילו אנשים בראייה אחרת, וגם אולי לזוז ממעגל הנוחיות הלא נוח שאני נמצא בו כרגע. הבנתי שיש מספר גישות של טיפולים, אני חש שבגילי, 32, כבר אין זמן לבזבז על "טיפול לא מתאים"... תודה

מה זה סוגסטיבילי? :) מה זה אומר טיפול דינאמי? טיפול קבוצתי? תודה על המענה המהיר!