שרשרת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/09/2011 | 14:24 | מאת: ליאורי

אני תמיד מפחדת לענות לך בתגובת שרשרת כי אם לא תראה אותי אז אני ארגיש לא טוב... ובכל זאת, אודי, ייתכן שכן נגרם נזק לאונות המצחיות..? וגם.. אתה יודע, סיפרתי לה, שבגלל שאמרת לי באופן אובייקטיבי- שכנראה שבאמת הזעם קשה ובגלל זה היא אמרה שהיא מכירה אותי , ולפני כן היית גם אמפתי, אז נרגעתי קצת. כי אתה לא מכיר אותי, ואם אתה אמרת- הרי זה שווה מחשבה. לפעמים אני ננעלת שזה בטוח שהיא שונאת אותי ולכן היא משליכה עליי, אבל אם אדם אובייקטיבי אמר.. והוא גם הבין אותי, אז צריך לחשוב. וקרה לי דבר מוזר ... בפגישה שלנו, שמעתי אותה לוחשת לי משהו באוזן. והתעצבנתי, כי זה היה משהו מעליב. ואז היא שאלה אם אני באמת שמעתי ואם אני רצינית.. ונבהלתי. אני מפחדת להשתגע. אחר כך, אחרי שכמעט כמעט בכיתי כבר מתסכול (באמת, אני מרגישה שאני נהיית משוגעת או עומדת למות לפעמים.. ממתי אני שומעת קולות..? היא אמרה שאין ולא הייתה לי שום מחלת נפש... שזו דיסוציאציה, אבל אני מפחדת נורא!!) אז פתאום נזכרתי שזו לא היא שלחשה אלא בכלל מקרה שקרה לי ... ששם הגיבו בדיוק באותה אמירה שהיא אמרה לפני ששמעתי את הלחישה. המוח שלי הוא סוג של מחשב? הכל מותנה ונשלף בדיוק לפי המשוואות שרשומות בו... וזה עצוב. אני בעצם שבוייה. אבל קרה גם דבר נחמד- לא רבנו... לא צעקתי. הרגשתי שוב קצת בטוחה. אבל כל-כך כואב לי הגרון כי כבר חודשיים שכואב ומחניק ואני מתאפקת לא לבכות בכל מאודי. אני לא אהיה מושפלת. והנה, הבוקר.. אחרי שבת כואבת אמרו לי שיש לי דלקת גרון... אמיתית. וכל העצמות כואבות לי והרגליים... אבל במפתיע הנפש מרגישה שחרור. תדע לך אודי שעזרת לי. אני בד"כ לא זקוקה לפורום כי אני מקבלת המון בטיפול שלי, אבל בתקופות של משבר, כשאני בורחת , אז אתה מצליח לעזור לי לחזור לאיזשהו תלם. תכתוב לי משהו אודי.. מה אתה חושב... תענה לשאלה שלי וגם תגיד לי מילים טובות. כואב לי בגרון ורק אנטיביוטיקה תעזור.. אבל בסוד אגלה לך שזה המון דמעות שנחנקו שם למוות, בגלל זה נוצר זיהום... והלוואי ויהיה לי שוב טוב בטיפול. ואקרא כאן בשקט.

לקריאה נוספת והעמקה

הי ליאורי יקרה, אני נפעם מהודעתך. כל הכבוד לך. דיסוציאציה אינה שיגעון, אלא הדרך של הנפש להתמודד עם מצוקה בלתי נסבלת. לגבי נזק מוחי - אם יש כזה, מן הסתם ניתן לזהותו בבדיקות הדמיה ממוחשבות בבית חולים. אני עדיין סבור שהתאור שלך מספיק ליצירת טראומה, גם מבלי להזדקק לפגיעה הפיזית כהסבר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית