בעיה חמורה

היי עברתי התעללות מינית ממושכת ע"י מישהו מאוד קרוב אלי כשהייתי צעירה. אני בטיפול (אני עדיין צעירה, כן...) מעולם לא נתתי לאף בן להתקרב אלי, לא מבחינה מינית ולא משום בחינה. המקום היחיד שאני מרגישה משהו מיני בקשר לעצמי הוא פנזיות על אונס כשמכריחים אותך להגיע לגירוי מיני. זה הקשר היחיד שלי. חוץ מזה אני בקושי מעיזה להסתכל על הגוף שלי בלי בגדים. זה מגעיל אולי ואני מרגישה חולנית, ניסיתי להלחם בזה וקיוויתי שזה יעבור אבל זה לא עובר. מה לעשות? איך להלחם בזה? אני לא רוצה את זה. אני רוצה שזה יצא ממני. בבקשה אם אתה יכול ממש להתייחס למה לעשות עם זה ביני לבין עצמי. אני *לא יכולה*!!!! לפנות למטפלת שלי עם זה. אני לא רוצה בכלל להגיד את המילים האלה, איך לעזאזל אומרים דבר כזה?? איך אני אמורה להודות שבעצם זה גרם לי לגירוי מיני?? שאהבתי את זה??! שבעצם אני חולה ומעוותת בדיוק כמו מי שעשה לי את זה?? שאני דפוקה ושאלה הדברים שגורמים לי לגירוי מיני. זה דוחה. אני לעולם לא רואה את עצמי מצליחה לדבר על דבר כזה, אני ממילא מדברת על דברים איומים והמטפלת שלי ממילא צריכה איכשהו להסתדר עם כל מיני דברים איומים ומגעילים שאני מספרת לה ואני לא הולכת להפיל עליה גם את זה. אני יודעת שהיא לא רוצה לשמוע דברים כאלו ושזה דוחה. ושהיא לא תרצה להתקרב אלי יותר בחיים ותצטער כל פעם שאני אדפוק לה בדלת. אני מפחדת שהיא תחשוב שאני מגעילה ושאני דפוקה. כי זה כבר לא משהו שמישהו עשה לי אלא משהו שאני חושבת בעצמי, שקיים בתוכי בפני עצמו. אני מתביישת למוות כנראה. מעולם גם לא הסכמתי לדבר איתה גם על קשרים עם בנים ממש בשום פנים ואופן לא, אני מתביישת לדבר על דברים כאלה נורא. ז"א, לפעמים אני כן חולמת שאני אוכל יום אחד שיהיה לי מישהו שאני אוהב ויאהב אותי והכל, אבל אני לא מעיזה להגיד את זה כי אני מרגישה שאני אצא מטומטמת ושיצחקו עלי. מה לעשות? אני אשאר ככה כל החיים? תודה.

את הכאב והצער שלך וכמה שזה מכביד וחונק וזה לא מגיע לך. מגיע לך לפרוח בצבעים משמחים ולהיות הפרח היפה שאת. לגוף שלנו יש מין מנגנונים כאלה שלפעמים אין לנו שליטה עליהם, לפעמים מישהו עושה לנו משהו כל כך רע ומכאיב אבל הגוף לא יודע את זה, מבחינתו הפעילו אצלו את הדבר הזה שמשדר הרגשת עונג והנאה. זה מבלבל מאד, איך זה יכול להיות שמישהו פוגע בי והגוף מרגיש הנאה??? ככה הוא פועל ושום דבר בך לא מעוות או דפוק. אני מזדהה עם הקושי שלך לדבר את זה ולשתף זה לא קל בכלל. נשמע שיש לך מטפלת טובה שאת כן יכולה לספר לה כל מיני דברים למרות שהם מגעילים אותך ואת מתביישת והיא שם איתך לא בורחת ולא נגעלת ולא מצטערת על היותך, מהמעט שאני שומעת אותך אני אפילו מעיזה לומר שהיא זכתה בך, אישה צעירה ועדינה שמשקיעה הרבה כוחות ומאמץ בטיפול ובקשר שלכן. אולי כצעד ראשון שיוכל לעזור לך תוכלי להביא את מה שכתבת כאן ולבקש ממנה שתעזור לך לדבר על זה, לאט לאט, בקצב שטוב ומתאים לך. החלום שלך מדהים מאחלת לך שיהפוך למציאות.