אודי

אודי, תודה על המילים המרגיעות (ושאתה לא חושב שמגיע לי עונש..) אני בגלים של חרדות.. אולי התקפי חרדה, פניקה לא יודעת.. לא מפסיקה לבכות. לא רוצה לבדוק יותר. לא רוצה לדעת. במיוחד אם זה במחלוקת ולא חד משמעי . נשלחתי לבדיקות נוספות אבל אני לא רוצה עוד!!!!!!! גם כך לא היו לי רזרבות של כוחות, אין לי מי שיהיה לצידי.. כל הסביבה שלי חלשה.. לא אוכל לעמוד בזה. מתנדנדת בין הכחשה מודעת לפחדים פולשניים ומציקים.. לא יודעת איך להמשיך מכאן..

אודי, תודה זה מאד משמעותי בשבילי, גם אם זה באופן וירטואלי.. שאתה מוכן להיות כאן עבורי. הבעיה שגם אם תהיה אבחנה ודאית, הטיפולים לא בהכרח מועילים , לא מבטיחים שומדבר ואם כן אז רק באחוזים מאד נמוכים. לא רואה עצמי חיה כנכה, מעריצה את מי שיכול אך אני אתאבד ברגע שאתדרדר. גם ככה לפני הכל, לא הרגשתי שמצליחה למצות את החיים , שמצליחה ליצור קשרים ולקרב אלי אנשים, אז עם בעיה בריאותית ניוונית??!!!! אני מזועזעת ממה שקרה לי..ממש מימוש הסיוטים הכי גרועים של חיי.. פגיעה מוחית , איבוד שליטה, נכות . עדיין הוזה שאולי אתעורר וכל זה רק חלום?... לא אכפת לי למות מדום לב אבל גם את זה (כמו הרבה דברים בחיים) אני כנראה לא אקבל...