חרדה כללית

היי אודי, אני בת 21 וסובלת, לדעתי, מסוג של חרדה כללית. איך זה בא לידי ביטוי? אני באופן כללי בן אדם מאוד פחדן. אבל כמעט כל אירוע שמוציא אותי מהשגרה מכניס אותי לחרדה. זה סוג של התקפי חרדה כאלה שיכולים לבוא לי סתם ככה, אבל בד"כ קורה משהו שמעורר אותם. זאת מן תחושה כזאת של " אני רוצה לברוח מפה וכמה שיותר מהר".אני כאילו מרגישה מאוד לא טוב.הדופק מהיר. הידיים מזיעות וקרות. סחרחורת קלה. לחץ, ובעיקר הרגשה של משהו לא טוב עומד לקרות לי ואני חייבת להפסיק את זה. לצאת. לברוח. זה יכול לקרות מכל דבר. אבל רק בבית, הסיכויים שזה יקרה ממש ממש נמוכים. בכל מקום אחר, זה כאילו שאני באיזשהו מקום מחכה לזה עד שזה מגיע. או לא מגיע. הרבה פעמים אני נאלצת פשוט לסבול את זה ואז מתישהו זה עובר. אבל אם אני מרגישה שזה גדול עלי..אני פשוט הולכת. חוזרת הביתה. או יוצאת מהמקום/ תרחיש / אירוע שגרם לי לתושה הזאת. ואז אני נרגעת בבת אחת. אני מקווה שאני מסבירה את עצמי כראוי. בכל אופן, אני חושבת שמאז ומתמיד, גם בתור ילדה, הייתי פחדנית יותר מהנורמה. אבל בכיתה ו' קרה מקרה שאני רואה בו כנק' מפנה. יום אחד, בזמן שיעור, ילד בכיתה התעלף. הדבר הכניס אותי לחרדה איומה. הפכתי מילדה פעילה חברתית, לילדה שנמנעת ממסיבות והתכנסויות. לא יכולתי לאכול תקופה מסוימת ורזיתי הרבה. ניסיתי לשדר "עסקים כרגיל" כשהורי הבחינו שמשהו לא כשורה. באיזשהו שלב הייתי בטוחה שזה עבר לי. השמנתי חזרה...הרגשתי הרבה יותר טוב. אבל ההימנעות עדיין נשארה בי. אני נמנעת סדרתית. היו תקופות שהתגברתי על זה יותר והיו תקופות שזה תפס אותי ומנע ממני לעשות המון המון דברים. כיום זה פוגע בי בצורה יותר חזקה כי אני בשלב שבו שום דבר בחיים שלי לא ברור. אני עובדת במקום מסודר אבל לא מצליחה להתקבל ללימודים ( גם בעקבות חרדה מוגזמת במבחן הפסיכומטרי ). ולכן לא רואה שום כיוון לחיים שלי. מה יש לי? אני שוקלת לפנות לטיפול פסיכולוגי.. האם יש מישהו ספציפי שכדאי לי לפנות אליו? האם בכלל יש פתרון או שזה משהו שאני צריכה לקבל כחלק מהאופי שלי? סליחהההה ענקית על החפירה, פשוט הייתי חייבת להסביר את עצמי! תודה רבה רבה!