שלום

אודי, מקווה שנהנית בחופשה.. מבינה שהתכוונת לחזרתך ביום ג - מחר? או שהתנתקתי לחלוטין ממה שקורה כאן? (קראתי רק את הודעתך האחרונה). בכל אופן שמירת קשרים אף פעם לא היתה תכונה חזקה שלי, בלשון המעטה.. ומתנצלת שפונה אליך רק כשצריכה את עזרתך.אתה יכול לדלג אם מסורבל לך מדי, אבל מצפה לתשובה/ עצה כלשהי שלך. לא יודעת איך עברתי את החג. איכשהו בתחושת רדימות עם 2 הורים קשישים מבודדת מהעולם החיצון והרבה בשינה.. הצלחתי לא להתקשר אליה בכלל - למטפלת המהוללת.. וסליחה שצינית אבל בכל פעם שנשברתי ורציתי להתקשר אליה, כבר צפיתי את תגובתה האדישה או חסרת הסבלנות ואפילו דימיינתי את הפרצופים שעושה לבני משפחתה של "אויש עוד פעם הנודניקית החרדתית הזו" וכמובן שזה גרם לי להתחפר בתוך השמיכה עם הדמעות והמחשבות ולא להיתקל בדחיה ממנה. "להתנהג יפה" שלא יימאס לה ממני לגמרי. נכון שאולי הכל בדמיון שלי אבל זה לא תלוש לחלוטין מהמציאות.. כבר ידעתי תגובות של אי מענה מוחלט ממנה בזמני משבר או הבטחה שהיא תתקשר מאוחר יותר שלא מתממשת. ובאמת מרגישה פתטית שכל תנועה-תגובה שלה כל כך משמעותית בחיי. גם לדוקטור התרופות לא התקשרתי, כי הרגשתי ממנו ייאוש בפעם האחרונה לגבי תרופה אחרונה שהציע וחששתי לשמוע ממנו שגם לו אין איך לעזור. סליחה אודי מאדמאד. מצטערת שבסוף זה נופל עליך ומקווה שגם אתה לא תנפנף אותי בריחוק ובחוסר אכפתיות.. לא יודעת מה קורה לי דווקא עכשיו כשהחג נגמר, נתקפת חרדה מלחזור לשגרה הארורה הזאת של חיי. אודי, מקווה שתענה לי מחר כי נאחזת בתשובה שלך כמו בקרש הצלה .. מרגישה טובעת ונחנקת ה צ י ל ו