חרדת נטישה?

שלום, אני בן 21. יש משהו שאני מנסה להגדיר ולא בטוח כיצד. נתקלתי בחרדת הנטישה ומעניין אותי לדעת אם אני אכן קשור לנושא. נקודות שאני מסוגל לציין על עצמי שאולי מסגירות את הקשר לחרדת נטישה: - לאורך כל שנות הלימודים בבית הספר, לא מעט פעמים כשהייתי הולך אליו הייתי מרגיש דאגה למשפחה או סתם געגוע וציפייה להיפגש עם האנשים הקרובים אליי. בגילאים צעירים יותר הייתה לי תמונה באחת המחברות (משהו שהיה קשור לשיעור הרלוונטי) של אמא שלי, וכל פעם שהייתי צופה בה הייתי חש רגשות עזים של געגוע. - לפני כל עבודה חדשה ומקום חדש אני חש לפני היציאה מהבית (גם ביום שלפני) געגוע עז למשפחה. - במצבים פתאומיים שלא כחלק מהשיגרה בהן אני לא נמצא עם בן המשפחה שבד"כ ביחס לשעה ביום הייתי נמצא איתו, אני מרגיש געגוע או עצב. - בצבא היה לי מאוד קשה, בעיקר בהתחלה, להתרחק מהבית לתקופות ארוכות. לא הפסיק, אבל נחלש מלית ברירה. - חרדה לבריאות של בני המשפחה הקרובים אליי, מגיל צעיר למדיי ועד היום, כולל מחשבות אובססיביות וקומפלסיביות לפעמים. אלו לא דברים שמפריעים לי רוב הזמן, אבל אני פשוט מתעניין. זה הכל. תודה רבה!

מה שענית עליה במידה מסויימת. מעניין אותי לדעת אם יכול להיות שיש חרדת נטישה, או שהדברים שתיארתי לגיטימיים לכל אדם ברמה משתנה. סקרנות, זה הכל.