איך עושים את זה?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/02/2011 | 03:08 | מאת: ימים טובים

שלום אודי, הייתי רוצה לבוא לפגישות בהרגשה טובה ופשוטה, בקלילות, להפסיק לעשות כל הזמן חשבונות את החשבונות האינסופיים שלי וגם את שלו. להרשות לעצמי פשוט להיות בכאן ועכשיו, להיות כנה לשם שינוי ולהפסיק לייסר את עצמי כל הזמן על כל דבר שאני אומרת שאולי הוא יחשוב שאני לא יודעת מה, שאולי נמאס לו ממני (לי כבר די נמאס מעצמי) . אני רוצה מאוד אבל לא יכולה, אני לא בטוחה שהוא נוהג בכנות, אולי הוא לועג לי שלא בפני, אני מרגישה חסרת חשיבות בקשר הזה ובכלל כל הדבר הזה מביא אותי למקומות מאוד נמוכים (קנאה תלות וכיו"ב), בקיצור קשה לי להיות מטופלת , שונאת את המילה הזו, ואני מתחילה קצת להתייאש כי זה סיפור של כמעט 3 שנים אולי יש לך איזה רעיון מבריק?(-: ד"א גם ההודעה הזו לקחה לי איזה שעות, בדיוק כמו שאני מדברת/שותקת/לוקחת את המילים בחזרה כותבת/מוחקת... זה יצא קצת ארוך מקווה שלא חפרתי יותר מידיי תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, בכגון אלה אין לקצר דרכים. זו דרך מפותלת וארוכה שבמהלכה (קרוב לוודאי) גם מניחים מכשולים ומוקשים על מנת "להוכיח" שלחששות ולחרדות הבסיסיים יש הצדקה. ואכן יש להם, כנראה מזמנים עברו. הרבה הרבה זמן בתוך קשר אכפתי ומייטיב יכולים להתחיל ולשנות משהו. טיפה עוד טיפה עוד טיפה תהיינה לים... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית