אודי

מאבדת את האמון שטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי בכלל יכולים לעזור לי... כמו ילדה טובה לוקחת כדורים,הולכת לטיפול בשיחות... ושוב ושוב אני מוצאת את עצמי במצבים של איבוד שליטה. לפני כחודשיים התאבד ידיד יקר שלי, איש האקדמיה,שהיה סמל לאפשרות של חיים תקינים לצד מחלת נפש. רק יומיים לפני התכתבנו... אם איש כמוהו,רציונאלי ביותר,משכיל ומוכשר בסוף מוצא את השקט שלו רק במוות...אז מאיפה לי החוצפה להאמין שאני כן יכולה להתמודד עם החיים האלה? קשה לי,אודי.אני מפחדת מעצמי ומהחיים.