פוסט-טראומה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום. אני בת 40 פלוס וגרה בישוב קטן שבו עברתי ניצול מיני ממושך בתוך יחסים לא בריאים ארוכי שנים. בן זוגי לשעבר כבר איננו בסביבתי, אך כיום אני חווה ביטויים של פוסט-טראומה הבאים לידי ביטוי בדיכאון, חרדה ברמות שונות וכעס גדול לא הגיוני על אנשי הישוב (כאילו יכלו לעזור ולמנוע, אך בפועל איש לא ידע על כך) ומרבה להסתגר בבית. לפני מספר ימים קיבלתי ע"י פסיכיאטר "רסיטל" 20מ"ג לקחת פעם ביום, וזה מאוד מטריד אותי, מכיוון שכאשר אני יוצאת את תחומי הישוב אין לי לא דיכאון ולא חרדה ולא כעסים! אני אדם "אחר". מלבד זה יש לי שיחות עם מטפלת שאינה פסיכולוגית קלינית שעוזרות לי להבין את מקורות הטראומה אך אינן נוגעות לשיקום חיי בישוב. שאלתי: האם אכן נכון לטפל במצב ע"י תרופות? האם לא כדאי פשוט לעזוב ולעבור לגור במקום אחר? האם טיפול ממוקד יותר כ- CBT יכול להועיל במקרה זה? תודה על ההתייחסות
שלום דליה, קשה לי להשיב מבלי להכירך ומבלי להכיר את הסביבה בה את חיה. עקרונית, יכולה התשובה להיות חיובית לכל שלוש השאלות. היכולת להתרחק יכולה להחזיר לך תחושת שליטה. CBT יכול להיות טיפול מצויין לפוט טראומה (יש גם שיטות נוספות יעילות) ותרופות בהחלט יכולות לסייע. בהצלחה, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
