אנא עזרה...

שלום, אני בחורה בת 31 נשואה באושר, ואמא באושר לתינוקת בת שנה וחודש. אני עוסקת בהעצמת אנשים, במקצוע שמאפשר לי יום יום ללוות אנשים בדרך להגשמת החיים המיטבים שלהם. אני גאה להגיד שלמקום הזה הגעתי לאחר התגברות ארוכה ומאתגרת על ילדות והתגברות טראומטיות, בצל אירועים קשים ביותר. במהלך השנים נגמלתי בכוחות עצמי מהתמכרות לסיגריות (למעלה משתי חפיסות ליום במשך 15 שנים) והייתי על סף התמכרות לאלכוהול שהיווה מעין תרופה עבורי (למעלה מבקבוק יין ליום במשך כשנתיים). עשיתי זאת בין השאר בעזרת ספורט. מעט לפני החתונה התחלתי לעלות במשקל ולחוות בולמוסים של אכילה. במהלך ההריון- שהיה לא מתוכנן והגיע בהפתעה גדולה שטמנה בחובה התמודדות מאוד לא פשוטה- עליתי מאוד במשקל. דוקא לאחר ההסתגלות לאמהות ואהבה כנה וענקית לבתי, דוקא לאחר שבזוגיות נוצר ססטוס קוו מחודש, יציב ואוהב לאחר המעבר להורות, עליתי במשקל בצורה נוראית. מבחורה רזה וספורטיבית, העליתי קרוב לשלושים ק"ג במהלך שלוש השנים האחרונות. אני מרגישה כאילו החלפתי התמכרות בהתמכרות. הדפוסים זהים- מניפולציות כדי להשיג את "הסם", אני מסתירה מבעלי שאני אוכלת ממתקים ומזוןללא שליטה במהלך היום ועוד ועוד. מעבר לעובדה שלא זה המודלינג שאני רוצה להוות עבור ילדתי, הדבר שהכי כואב לי הוא שאנחנו מנסים להרות בשנית במשך שבעה חודשים ללא הצלחה. מסיבות רפואיות הופנתי לרופא המתמחה בטיפולי פוריות והוא אמר לי שכצעד ראשון עלי לרזות. למרות הכמיהה הגדולה מלתאר לילד נוסף, אני לא מצליחה לעשות את הצעד, להתחייב ולרזות. אני מתרצת בתירוצים שונים ומשונים. אני ממש מרגישה שבפן הספציפי הזה של חיי התייאשתי ואיבדתי אמונה שאוכל אי פעם לשוב ולהיות רזה. יתר על כן, קשה לי מאוד עם חוסר הכנות מול בעלי, ואולי גם באיזשהו מקום מרגישה מאוד בודדה, כי אני לא רוצה לשתף. אני מתביישת בעצמי מאוד ואני יודעת שבתווך הארוך יהיה להתנהגות הזו מחיר כבד מבחינת היחסים. בעלי לא מעיר לי על משקלי. הוא רק תומך וחושב איתי יחד איך אוכל לעשות זאת בגאון כשאני מעלה זאת ומזכיר לי על אילו דברים הצלחתי להתגבר במהלך חיי... אני מיחסת את ההתנהגות הזו לאיזושהי חבלה עצמית או שנאה עצמית לא פתורה וקשה לי מאוד עם אובדן השליטה. כרגע יהיה לי קשה מאוד מאוד מבחינה כלכלית ללכת לטיפול מסודר. אשמח מאוד לשמוע רעיונות נוספים או מחשבות לגבי המצב שתיארתי וכיצד אוכל לצאת ממנו. למרות הדברים הגדולים שתיארתי שעומדים לנגד עיני, אני לא מצליחה לעשות את השינוי לטובה. כל כך רוצה עוד ילד.. תודה על זמנכם..