סוג של ייאוש

אני בת 25 (בקרוב) ולפני כשמונה חודשים אני והחבר שלי מזה כשלוש שנים נפרדנו. היחסים בינינו אף פעם לא היו קלים בגלל כל מיני סיבות, אבל בעיקר כי הוא שם תמיד את העבודה במקום הראשון ולא מסוגל לראות כלום מעבר לזה. הבעיה היא שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולא באמת מסוגלים להתנתק, בגלל זה כבר ארבעה חודשים אנחנו בקשר מוזר, ביחד אבל לא ביחד. מדברים כל יום, נפגשים פעם בשבוע-שבועיים, לפעמים אפילו נוסעים לסופי שבוע ביחד. בסופ"ש האחרון הוא אף החל לדבר על כמה שהוא אוהב אותי וכמה שהוא רוצה להיות תמיד איתי ואיך אני רוצה שהוא יציע לי נישואין... בדרך הביתה הוא אמר לי שזה היה בצחוק ושהוא לא מוכן לזה עדיין, כשאמרתי לו שאני רוצה לפחות לחזור להיות בעלת סטטוס ולא בקשר לא קשרי, הוא אמר שהוא לא מסוגל לפגוע בי שוב ולכן לא רוצה שנחזור. הוא לא נמצא עם אף אחת אחרת ואני גם אם אני רוצה לא מסוגלת להיות, אני אוהבת אותו יותר מדי. השאלה היא מה עושים עם זה? הרציונל אומר לי להעיף אותו לכל הרוחות אבל אני לא מסוגלת, אני אוהבת אותו הרבה יותר מדי, רק המחשבה על לוותר עליו גורמת לי לבכות... איך אפשר לצאת מזה?