shopping

היי אודי תודה על התשובה הקודמת. האם אתה סבור שזה "שופינג" , אני לא בטוחה שזה העניין, כי זה לא שאני הולכת מדבר לדבר ועוזבת אחרי ניסיון אחד או שניים מתוך אכזבה אלא - פשוט מנסה בבת אחת כמה דברים, כי אינ מרגישה שאני אל תמיד פועלת לטובת העניין. השנה שלי מתחלקת לשני חצאים - חצי שבו אני כולי פעילה, ומנסה, ומטפלת, וחצי שבו אני לא עושה כלום, כי קר, או כי אני עייפהמדיי או כי אין לי אנרגיות.. ואז מגיע החצי השני, ואני מרגישה שעכשיו, שיש לי כבר יותר אנרגיה, זה הרגע להתחיל לטפל בעניינים שלא טופלו, ומכיוון שאני "יודעת" שהזמן שאול, ומדוד, אני מטפלת "לרוחב" בכמה דברים בו זמנית. ההיפנוזה - היא לא מאותו מקום. ההיפנוזה היא דבר שאני חושבת עליו כבר כמה שנים, בעיקר משום שאני חושבת ומרגישה, שדברים במודע לא ממש קורים כמו שאני רוצה אותם, וגם כי אני מרגישה שהדברים קצת "תקועים"... אני חושבת שאינ מסכימה עם מה שאמרת לי בתחילה, שהידע שלי אולי הוא דווקא לרועץ לי בעניין ההתמודדות והטיפול, ואולי הנטרול של הידע והשליטה זה מה שאני צריכה כדי לשנותאת המצב הנתון (או כדי להבין אותו/לקבל אותו/לחיות איתו בשלום) אני מבולבלת מדיי. מה דעתך? מה נכון לי לעשות? מה הדבר שנראה לך הכי נכון? ובכלל, האם טיפול בPTSD הוא הדבר הראשון שאני צריכה להתייחס ולטפל בו, או אולי להכניס את זה לסל עם כל שאר הדברים? או להתעלם מזה, ולנסות להמשיך את החיים שלי, כמו שעשיתי עד כה? ממקום של "חוזק"? של מה שאינ עדיין יכולה לעשות? זו לא תהיה עוד הכחשה/הדחקה של המצב? תודה גדולה אני