מלחמות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/03/2010 | 00:05 | מאת: עננית1

שלום כולם אצלי במשפחה נמצאים במלחמה אחד נגד השני. אני נגד אבא שלי והאישה שלו, אחרי שהיא טרחה לאיים עלי שתרצח אותי, והוא תמך בה. ואחרי שהם החליטו שאני גנבתי את הרכב שהם נתנו לי לתקופה מסויימת (יש לי רכב אחר משלי). ואחרי שעשיתי להם טובות משך חמישה וחצי חודשים (סיפור ארוך..). אחותי נגד אמא שלי, כנראה בגלל שאמא שלי איחרה לארוחת הצהריים, ובהזדמנות אחרת לאירוע של הנכדה. אח שלי נגד אבא שלי, כי זה ככה כבר מזמן. אני נגד אחותי, כי היא חלאה, ואחותי נגדי - מאותן סיבות. אמא שלי נגד אבא שלי, בגלל שהוא זבל נצלן ותכמן. ואח שלי נגד אחותי, בגלל שהיא אגואיסטית. כלומר, נוצרו שני מחנות: מחנה האור: אני, אמא שלי ואח שלי. ומחנה החושך: אבא שלי, השטן שהוא חי איתה, ואחותי (מפלצת לא פחות קטנה). המשחקים האלה מתנהלים כבר שנים, אבל עכשיו נוצר מצב ממש קיצוני. כי עכשיו אף אחד לא משלים עם אף אחד. נמאס לנו ממחנה החושך. מהרוע שלהם. כמה אפשר לסבול את החארות האלה ? קיימות סוגיות ירושה, אבל מעבר להן יש את בעיית הדיכאון. איכשהו כל מה שקרה הצליח להעכיר את מצב הרוח שלנו (אני ואמא שלי), לתקופה ממושכת. אני החלטתי שאני לא חוזרת יותר ליצור קשרים עם מחנה החושך. גמרנו. הסיפור הזה נגמר. סופית. לא צריכה להיות בקשר עם יצורים שמאיימים לרצוח אותי. שכל מה שהם עושים זה רק לנצל אותי, לשקר לי, להעליב אותי, לספר עלי סיפורים מגעילים לאחרים, ולהפלות אותי לרעה. וזה לאורך שנים. אבל מעבר לכעס זה פשוט מדכא. איך הם מעיזים להתנהג ככה ? ועוד להתבצר בעמדה שלהם ולא לזחול אלינו עם בקשות סליחה. ואין שום דבר שאפשר לעשות חוץ מאשר להשלים עם המצב. אבל הדיכאון הזה לא עובר. חשבתי שזה ייקח כמה ימים, ואחר כך אני אהיה בסדר. אני אשכח. אבל זה לא עובד. העלבון גדול מדי. בעיה נוספת זה האחיינים. לאחותי יש שלושה ילדים, וכרגע הם לא בקשר לא איתי ולא עם הסבתא שלהם. אמא שלי במצב רוח די רע מהקטע הזה, והיום היא התקשרה לאחותי, למקרה שהילדים יענו, וכשהיא ענתה, אמא שלי ניתקה לה את הטלפון בפרצוף. מה שכמובן יגרום להמשך המלחמה. אחותי, דרך אגב, נשמע במצב רוח מאוד טוב. מה בכל זאת אפשר לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עננית, מחנה אור ומחנה חושך. נשמע חד משמעי. טובים מול רעים. מנסיוני עם קונפליקטים - פעמים רבות יש גווני ביניים. את שואלת מה אפשר לעשות, אבל כותבת שאי אפשר לעשות כלום. נסו לחשוב על פנייה לתהליך גישור. זה אולי יכול לסייע גם בענייני הירושה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית