התאהבות/אובססיה לפסיכולוגית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
to make a long story short התחלתי להיפגש עם פסיכולוגית התאהבתי בפסיכולוגית ביקשתי להפסיק את הפגישות כי הרגשתי שאני מחכה לפגישה השבועית הרבה יותר מדי התחלתי אצל פסיכולג גבר, כבר לא היה לי כוח ביקשתי לחזור אליה אבל היא לא הסכימה, כי זה כבר אינו טיפולי יותר וכרגע אני מוצא את עצמי חושב עליה המון, בכלל כבר לא בקטע המיני, רק מחשבות עליה, על החיים הפרטיים שלה, אם אי פעם אוכל לחזור לטיפול אצלה, ועוד ועוד. די מפריע לניהול החיים התקין. אז אמנם כבר קראתי בפורום ובספרות המקצועית קצת על כל נושא ההשלכה לפסיכולוגים, אבל קיוותי לשמוע ממך אולי זווית מרעננת בנושא.
שלום אביעד, איני יודע אם יהיה לי מה להוסיף על מה שאתה כבר יודע. זו העברה אירוטית למטפלת. לעתים היא מחבלת בטיפול ולעתים תורמת לו. במקרה שלך הטיפול הופסק עקב עוצמתה של ההעברה, שחשת שאינך יכול לעמוד בה. בדרך כלל מתייחסים לזה לא כאל דבר "אמיתי" (למרות שהרגש אמיתי), אלא כרגש שבמקורו מיועד לכתובת אחרת. דבר על כך בטיפול החדש שלך. זו יכולה להיות הזדמנות טובה עבורך. אודי