אודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/01/2010 | 22:36 | מאת: שרית

אודי יקר ... אודי, אודי... אודי.. הלב נקרע לי מבפנים. יש בי המון בושה . המון כאב . המון יאוש. המון זכרונות כואבים. תחושה של חוסר ערך לעצמי , לחיים .. אודי... אהההההההה.. בלי ככ לצרוח .. אבל כלום לא יוצא , חוצ מהכתיבה המגיעלה הזו , רוצה לשתף אותך במשו - אבל עוד לא מסוגלת.זה כלוא בתוכי , זה שורף ומכאיב לי בגוף.. מרגישה בתוכי את עצמי ילדה קטנה בת 12 . שמתנתקת. שבורחת .. מלהרגיש . ועכשיו, רוצה שוב לצעוק. רוצה להגיד לך ש..אני העונש של עצמי. רוצה לצעוק.שכואב לי . שכואב. שאני נהיית מטורפת מהכאב הזה מבפנים. תהייה איתי פה. תהייה . תהייה . תהייה . אני קרועה מבפנים. תהייה איתי פה אודי. אפשר בכלל להיות איתי? שרית נורא נורא בוכה עכשיו.. שרית לא יכולה עוד לספר בדיוק למה . שרית מבקשת שתהייה פה בשבילה. שתגיד משו . שירגיע . רק על תשתוק איתה עם הכאב הזה. שרית מפחדת להיות בתוך זה לבד. אני שונאת את שרית. אני שונאת אותה. אני.

לקריאה נוספת והעמקה

שרית יקרה מאוד, נסי להוציא את הצעקה החוצה, במלים, כאן. נסי לספר. הייתי רוצה להקשיב לך. להיות אתך עם התחושות הנוראיות, הזכרונות והכאב. להרגיש על מה שאת מדברת. בהחלט אפשר להיות אתך. כתבת שאת רוצה לשתף במשהו... את מוזמנת. שלך, אודי

31/01/2010 | 14:32 | מאת: ילדה ואישה

באתי להיות איתך כאן. ילדה

01/02/2010 | 22:41 | מאת: שרית

וואו, ריגשת אותי , בימים שהכל בי מרגיש ככ לא בטוח , לבוא לפה לקרוא את התמיכה , זה נותן לא להרגיש רק לבד .. זה בהחלט מאפשר להתרומם מעט מ"הרצפה" ולרצות להסתכל קצת קדימה. תודה שאת כאן. מחבקת. שרית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית