אהממ..

אני שונאת אותו. שונאת שבטחתי בו. שנשענתי עליו. שסמכתי עליו. שונאת אותו. הוא פגע בי ופגע ופגע. והנה דווקא עכשיו, בשלב הכי תלותי שלו בו ובטיפול .. בשלב הזה אני חווה את הנטישה. ונכון שאני רגישה באופן קיצוני. ונכון שכל מילה שלו שנאמרת נבדקת מיליון פעם בי ואם יש בה אפילו שגיאה קטנה .. היא מקבלת את המקום הכי כואב שבי. ונכון שזה מבייש להיות שוב הילדה בת 9 , 11 , 12.. להזכר עד כמה אני תלותית .. ונזקקת.. לזכור איזה משפחה חולנית גדלתי , ועד כמה אני משוגעעעתתתתת. לחשוב שרק עכשיו שבאמת התחלתי לדבר , עכשיו זה מרתיע, מביא את ההרס, השתיקות הפנימיות נפרצו על ידי מולו , זה מה שהפך אותי לחשופה ופגועה כזו, ועכשיו .. לא מסוגלת להתמודד עם הבלגנים שהוא משאיר בי לבד, עכשיו אני בהתרסקות פנימית עצומה , הכל ככ שורף.. ככ כואב.. אז שרדתי הודות ליכולות הקוסמיות שהיו בלי לא להרגיש , והיום החיבורים עם הקצוות הפרומים זה מה שממוטט אותי לחלוטין. לעזאזל איתו . לעזאזל איתי. עם התלות וההזדקקות המטורפת שבי לדמות ה- נוכחת שלו. לעזאזל איתו שהזממין אותי להתקרב אליו, להפתח .. גודל הציפיות גודל האכזבות. זה משבר עצום בי אודי. הבור העמוק הזה של ההזדקקות הרס לנו את הכל. והוא.. הוא חזר להיות בתוכי האבאמא הפוגעים שלי. הוא היה מעביר מסרים סותרים . מבלבלים. כן .. אני בטוחה. חשבתי שהקשר שלנו יציב ובטוח. לחשוב שהתאמצתי ככ .. לתקשר איתו בכל ערוץ תקשורת שרק היה אפשרי.ניסיתי להרגיש מחוברת לנוכחות שלו מרחוק , היא זו שחיברה אותי לחיים. אבל הוא.. רק הראה לי עד כמה אני בתוך בועת אויר , וזו אתמול התנפצה. להקיא מעצמי. בחיי אודי, שהתאמצתי ולקחתי סיכונים מטורפים להיות שוב בעבר שלי. בכאב. התאמצתי ככ לא להתנתק. להתחבר . להרגיש . חשבתי שהוא שונה. שהנוכחות האנושית שלו באמת אמיתית. טעיתי. בגדול. ואין בי מקום יותר לפגיעות. נשברתי. פוווווווו אחד ו... כל מה שחשבתי שיש לי נעלם. שרית

הי שרית, כן... זו ככל הנראה ברירת המחדל שבך פנימה לראות אותו כך, שהוא "כמו כולם" מפעם. ואוף, גם כשיודעים שזה טרנספרנס האוטומט נוחת שוב ושוב באותו מקום... רציתי עוד לומר, ואולי כדאי לחשוב אם יש בכך דבר מה - שיכול להיות שיש נטייה יותר חזקה לראות את המטפל באופן מוקצן יותר שכזה ברגע שהוא מנסה להעביר אלייך קצת יותר אחריות, לרבות האחריות להיות קצת יותר מיכל קיבול וספיגה לעצמך. ובעצם, כך המטפל מנסה ללמדך בהדרגה, לאט לאט להגדיל עצמאות נפרדת ולהקטין תלות יתרה. מקווה שבמרחק זמן ובראייה שהיא קצת פחות נקודתית ואולי קצת יותר ממעוף לווייני כזה, מלמעלה, תוכלי לראות שיש שם משהו. אחר. טוב ובונה וקיים ואמפתי. סוריקטה

סוריקטה יקרה .. המילים שלך נמצאות איתי כבר כמה ימים , מילים שנופלות בי ובהחלט מאפשרות עוד קול מבחוצ / התבוננות אחרת , אני עוברת ימים לא פשוטים .. אבל כולי תקווה שבאמת אצליח לראות את המשבר אמון ביננו כמשו מצמח.. בונה ואכפתי לי ולתהליך שאנחנו עוברים . אעדכן בהמשך. תודה שהיית כאן לידי . זה בהחלט לא מובן מאליו. שרית