שלום לכולם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 34, לאחרונה נמצאת בטיפול פסיכולוגי, כאשר הסיבה שבגללה פניתי לטיפול היא בעיקר קשיים שלי בנושא של יחסים עם אנשים, תקשורת בינאישית. קשה לי לפתח קשרים חברתיים עם אנשים, זוגיות מעולם לא הייתה לי וכמו כן יש לי איזה פחד בלתי מוסבר מאנשים, פוחדת מפגיעות בכל מיני צורות, רגישה באופן קיצוני (כלומר מאוד קל לפגוע בי אפילו בסתם מילה שאומרים לי לא במקום), מוצאת את עצמי תמיד מנסה לרצות אחרים ו"להיות בסדר" תוך כדי ביטול של עצמי ושל הרצונות והצרכים שלי. הטיפול שאני נמצאת בו היה עד עכשיו טיפול התנהגותי, קיבלתי בו כל מיני משימות שאמורות לעזור לי וזה לא שלא עשיתי שום דבר עם המשימות האלה, עשיתי אבל כנראה לא מספיק. הרגשתי שהמטפלת לוחצת עליי יותר מדי בנושא הזה של מילוי המשימות, הרגשתי גם שהיא לא מבינה אותי בכל מיני דברים שניסיתי להסביר לה. בקיצור הרגשתי שהטיפול "גדול" עליי בהרבה מובנים עד כדי כך שאפילו חשבתי להפסיק אותו, בעיקר כי כעסתי על עצמי ואמרתי לעצמי שאם אני לא עושה מספיק אולי אין טעם שאהיה בטיפול בכלל? אז בפגישה האחרונה העליתי בפניה את ההתלבטוית שלי ואז היא הציעה מה שנקרא "לטרוף את הקלפים" ולקחת את הטיפול לכיוון אחר ובמקום שזה יהיה טיפול התנהגותי, להתמקד יותר על העבר שלי ומה שעברתי בבית. אציין שאני באה מבית אלים, עברתי התעללות רגשית מצד אמא שלי ואני מודעת לכך שהבעיות שמהן אני סובלת היום הן כתוצאה מההתעללות שעברתי. אני בהחלט מוכנה לנסות לשנות את שיטת הטיפול ובאמת לאור ההתנסות שלי בטיפול בחודשים האחרונים גם אני חושבת שאולי אני באמת צריכה תהליך יותר איטי וממושך? השאלה היא אם בסופו של דבר זה יכול גם לעזור? כלומר לא אכפת לי כמה זמן זה ייקח, אם אני צריכה תהליך איטי אז זה מה שאעשה, השאלה היא אם בסופו של דבר זה יכול לעזור? כי כרגע המצוקה האמיתית שלי היא כאמור בכל הנושא החברתי, ותחושת הבדידות שאני חשה. אני נמצאת בכל מיני מסגרות חברתיות ודי פעילה אבל גם שם אני לא ממש יוצרת קשרים. למשל אתמול הייתי במפגש פורום, מדובר בפורום פעיל בעל המון משתתפים, רק במפגש אתמול היו בסביבות ה-100 איש אם לא יותר וכשאני נמצאת באירוע כזה שיש המון אנשים אבל בעצם רוב הזמן נמצאת לבד ולא מתקשרת עם אף אחד, זה רק מגביר את תחושת הבדידות והזרות. המקרים הבודדים שבהם כן דיברתי עם אנשים היו כאשר אנשים פנו אליי מיוזמתם. פעם חשבתי שיש לי חרדה חברתית אבל כבר יצא לי לדבר עם לא מעט אנשי מקצוע וכמעט כולם אמרו לי שהם לא מתרשמים שיש לי חרדה חברתית. אז אולי, אם חרדה חברתית זאת לא הבעיה שלי אולי באמת CBT זה לא הטיפול שמתאים לי. השאלה היא מה כן מתאים ואם בכלל יש שם לבעיה שלי? אשמח לתגובה והתייחסות, נטע
שלום נטע, הנכונות של המטפלת לשנות את טכניקת הטיפול ולהתאימה לך, נשמעת טוב. הייתי מציע להמשיך בטיפול שאת נמצאת בו ולנסות להבין מתוך הקשר הטיפולי מה משתבש לך במערכות היחסים. רמז מסויים יש בדברייך שחשת שהמטפלת לא מבינה אותך, משמע - חשוב לך להרגיש מובנת, מה שאולי יכול להקל על תחושת הזרות והבדידות. אנא עדכני כיצד מתקדם הטיפול. אודי