בן 4 - דיכאון??

בני בן 4 . החל את שנת הלימודים בגן טרום חובה (עירוני) , זו השנה השנייה באותו גן . עובר עליו משהו ואני מתקשה לשים את האצבע על העניין המדויק . הוא לא שמח לחזור לגן , בלשון המעטה. (הוא ניסה כואבת לי הבטן , הראש , הרגל , הגרון ) , הסברתי לו שאין ברירה והוא לא בוכה כשאני הולכת בבוקר ומשאירה אותו בגן אבל אני רואה שהוא מאוד עצוב (העיניים שלו עצובות , השפה התחתונה שלו רועדת , הוא שקט מאוד). לאחר שיחה עם הגננת היא אמרה לי שהוא אכן מאוד מאוד עצוב בגן ןשהוא פשוט כרוך אחריה , עד כדי שכשהיא הולכת לשירותים הוא מחכה לה מחוץ לדלת , הוא לא משחק עם אף אחד, הוא מאוד מתבודד ושקט . היא חושבת שרצוי שניתן לו עוד זמן אבל לי כבר נדלקות כמה נקודות אדומות ואני ממש לא רגועה . מטבעו הוא ילד מאוד סגור ומופנם שמעדיף לשחק עם עצמו (מלבד פגישות עם הילדים של אחותי הוא יעדיף שלא נצא בכלל מהבית) , הוא יכול לשחק שעות עם עצמו (ואני מתכוונת לשעות - 4 א חמש שעות) , כשאני מורידה אותו לגינה או לחברים הוא כמעט תמיד יבוא עם פרצוף ואז יגיד שהוא עייף ויעדיף לשבת לידי או לשחק עם עצמו . אני מבינה שיש כאן סיפור של אופי (גם אני הייתי ילדה מאוד ביישנית) אבל זה כבר נראה לי מוגזם כי מעבר לביישנות יש כאן עצב . קראתי גם שילדים עם דיכאון ירבו לומר "אני משועמם" וזה משפט שאני שומעת יותר מדי בימים האחרונים . מה לעשות ? למי פונים ? האם באמת להמתין כמו שאמרה הגננת ? האם לפנות לפסיכולוג ? פרטי ? דרך קופת חולים ? אנא עזרו לי כי אני כבר ממש חרדה לו .