עדיין תקועה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בין רגעים של תקווה ושעות של ייאוש. החנות שפתחתי לא מצליחה בינתיים להמריא ואני לחוצה בזמן ובכסף. המון רגשות אשם,המון הרגשה של חוסר תועלת בכלום,בכי ועייפות. בכל זאת משתדלת ומשקיעה שעות וכוחות שתאמין לי שאין לי... קבעתי לעצמי דדליין בבוא מובן המילה אבל אני לגמרי לא בטוחה שאני באמת רוצה למות...אבל אני גם לא יכולה לסבול יותר ולחיות בפחד יוםיומי שלא אצליח לשלם את ההוצעות. בחיים לא הייתי מ בולבלת כל כך.
לקריאה נוספת והעמקה
הי אור, העובדה שיש גם תקווה - מעודדת. אני משער שפתיחת חנות זו משימה שלוקח זמן מה להתחיל ולראות את פירותיה. הלחץ לא עוזר. מה שיכול לעזור זו חשיבה מעשית (קידום, שיווק וכו'). החששות לגיטימיים ומציאותיים, אך אל תתני להם להשתלט עלייך לחלוטין. אל תוותרי על התקווה ואל תמהרי לחשוב על המוות (ערכתי מעט את הודעתך, כפי שאולי שמת לב...). ליל מנוחה, אודי