ואחרי ככלות הכל

היי אודי, לא יודעת אם אתה זוכר אותי. כתבתי פה לפני כמה חודשים על הפסקה הטפול עקב נסיעה לחו"ל, ועל הבלאגן הקט שנוצר לי עם המטפלת סביב הנסיעה. בנתיים נסעתי, וחזרתי, ועוד 36 (וקצת) שעות אנחנו נפגשות אחרי 3 חודשי פרידה. תוך כדי הנסיעה, כבר חשבתי לוותר על הטיפול בכלל, ולא לחזור אליה. היה לי מכאיב שם לפני (בפגישה האחרונה שלנו בכיתי, ולא בגלל הפרידה. היא הכאיבה) וגם תוך כדי (בשיחת טלפון שלושה שבועות אחרי שטסתי) מה שגרר מבחינתי נתק טוטאלי עד כמעט הסוף. אדישות ואכזבה ומין "מה אני צריכה את זה בכלל". עכשיו כשאני קוראת את מה שכתבתי, אני לא יודעת מה השאלה שלי. אני ברגשות מעורבים (מאוד מאוד) ולא יודעת אם אני רוצה לחזור, לא רוצה, אם אני אוכל בכלל לתמלל את כל מה שאני מרגישה ושהרגשתי. מין תחושת אדישות כזאת, והרגשה שאין טעם (מי כמוני יודעת שיש את כל הטעם שאפשר, רק שזה לא מרגיש לי). ומצד שני, לא רוצה שהיא תמיס אותי חזרה כהרגלה. לא רוצה "לוותר" לה על מה שהיא גרמה לי להרגיש, לא רוצה לבטל את כל מה שהרגשתי. ומה אם היא תוותר לי? ותסכים שאלך? אשמח למחשבותיך בנושא (וגם של אחרים..) לילה טוב, נועם

ברוכה השבה! נועם אהובה, שלום לך ילדה יפיפייה, חשבתי הרבה עלייך, יקירה. זוכרת שבזמנו כתבת מקסים וחכם כל-כך את הדברות של הטיפול? די בטוחה שאת לגמרי זוכרת. אני זוכרת שאז הרגשת מותקפת בעץ ההוא מקולות חוץ (עד שלא בא לך להישאר כאן, הבריח ממש, ואני כל-כך מבינה); והנה היום - יש חלקים בך שמדברים ומזדהים קצת עם כיוון הנגד מהבפנימה שלך. ואת כבר יודעת איך זה. גם אם את רוצה לסיים, זה נושא לדיון. ואפשר או לא לממש. הפסקת טיפול היא בכל מקרה דבר שרצוי ביותר להחליט מתוך הביחד של הטיפול. אני די משוכנעת שאת מאד יודעת שכך היא ההמלצה, ובכל זאת בחרתי להזכיר ולחזק את הקול הזה, למרות שאולי מעצבן לשמוע שוב את המילים המדוקלמות המוכרות. כן, מה לעשות, זה ככה... :-/ ראי נא חמד - בעיניי, הכי גרוע זה לעקוף פרידה, ולהשאיר קצוות פתוחים. וקצת בניסוחים הקיצוניים שלי - יש בזה משהו הרסני לטיפול ולמה שתוכלי לקחת ולהשתמש ממנו לבאות. אם כך, היות שאני באופן אישי רואה חשיבות מרובה מאד לעבודה על פרידה, עד כדי כך שהיא קובעת את גורל הטיפול כולו וההמשכים, את יכולה להניח על מה אני ממליצה בחום. כך אומר גם לעצמי - הפגישה האחרונה אצלנו לפני החופש הייתה נוראית לי. בתחושותיי יצאתי פצועה ומלאת כוויות, בכל תקופת החופש אני מסתובבת עם מחשבות מרחיקות לכת מאד, ושוב חוזרות המחשבות שמחפשות ניתוק חד. ברגעים הללו הייתי מנסה להקשיב לקול שאומר שצריך להפסיק להתבחש, ו"פשוט" לעשות. לנהוג כאילו היו אלה הוראות הפעלה - לחזור. לעשות את מירב המאמצים להגיע לפגישה. שהרגליים ישאו אותך לשם, אפילו מתוך אפיפות. מקווה שגם אני אצליח. מה שלום נמש הממוש? חייבת לשלוח לו חיבוק ופינוקים מלא. שלך בחום סוריקטה (ובעבר mp ועוד כינויים מוכרים)

סוריקיטה אהובה, כמה נעים היה לגלות אותך כאן בעץ שלי. כמה נכונות המילים שלך, וכן, לפעמים צריך את הקול החיצוני שישוב ויזכיר. זה לא שהקול הזה לא נמצא בי גם, אבל עקב השבר הנוכחי דווקא לא רציתי לתת לו מקום. רציתי לבעוט אותה רחוק, ושהיא תשבור את הראש איך להחזיר. דווקא כי תמיד אני זאת שמפשרת, שמתקרבת, שנבהלת מהאפשרות של כעס. אבל הגעתי היום. אמנם חוויתי תחושות גופניות של ממש תחילת הטיפול - כאבי בטן חזקים, דפיקות לב, סחרחורות, אבל בנשימות עמוקות הגעתי. החיוך שלה בכניסה, גדול ומאיר וחם. מפוגג חרדות. ודיברנו. אני בעיקר, אבל גם היא. הופתעתי מהזרימה היחסית של השיחה, היא העלתה את עניין הכעס והאכזבה בעצמה. אני תמיד מופתעת מחדש, ונפעמת מהערכה איך היא לא מפחדת להגיד לי מה היא מרגישה, לא מפחדת להתנצל, לקחת אחריות על מה שעשתה או אמרה... השיחה של היום עוד לא לגמרי שקעה, אבל אני כבר מרגישה שמשהו בפרידה הזאת ביגר אותי, ביגר אותנו. השיחה היום הייתה אחרת, אחרת טובה, לפי מה שאני מרגישה עכשיו. אני יודעת, שבטיפול הזה, אני לעולם לא אלך בלי לסגור קצוות כמו שצריך. וכמו שזה נראה עכשיו, אני גם עוד לא הולכת לשום מקום. תודה שהיית איתי פה, (נמש הישן לצידי שולח חיכוכי אף עדינים) שלך, נועם

היי אודי, אכן דיברנו. (הפירוט בהודעתי לסוקריטה) הייתה שיחה טובה במיוחד. החרדות נרגעו להן, לעת עתה... גם אם אני הייתי מנסה לוותר, היא לא הייתה נותנת לי. יש לי מזל. תודה... נועם (נ.ב: כמה קומות מתחתיי, לילך עוד שותקת ללא מענה ממך. תציץ?)

ברוכה השבה! בהחלט היית חסרה כאן בנוף.. זה שמצמיח עצים טובים . אני בטוחה שהמטפלת שלך טובה בלא לוותר לך , ראינו זאת עד היום. היא לא תוותר עלייך ככ מהר . אני כן חושבת שהקשר שלכן חזק ומאפשר לדבר על הדברים ולא להסתיר את הרגשות שיש בך.. לכן , אל תוותרי גם את !! שולחת לך כח ואומצ וחיוך מעבר למסך בתקווה שהענינים יסתדרו במהרה. שמרי על עצמך.שרית