לאודי

שלום ובתקווה לשבוע טוב יותר... בכל פעם שאני מבטאת ייאוש מהחיים , היא מציעה לי תרופות... האם זה מה שיש לפסיכולוג הדינמי להציע או שזה ייאוש שלה ממני?? בנוסף, גם כשאני "יורדת" על עצמי, היא אפילו לא טורחת/מתאמצת לנסות להפריך, לעודד, או להראות לי חלק אחר בהיר יותר של התמונה ורק שותקת או מציעה תרופות. חשבתי שיש כמה סיבות -אופציות שהגרועה בהן היא - ייאוש/עייפות שלה והאחרות: חוסר ניסיון מקצועי או גישה פסיבית מכוונת (יש דבר כזה?) יש עוד אפשרויות?? כששאלתי אותה שללה ייאוש אף שממשיכה להתנהג אותו הדבר. לכן אולי נשאר בי הספק.. ולגבי טיפול תרופתי - לא מציבה אותו כתנאי להמשך איתה אלא כהמלצה... בתכל'ס - אני תקועה ואף נסוגה למרות ואולי בעקבות הטיפול והייאוש רק מעמיק. קשה לי לחשוב על ניתוק ממנה כי זה יהיה ויתור על התקוה האחרונה שעוד נותרה לי. מרגישה כל כך אבודה, קשה לי לחשוב, קשה לי לראות, קשה לי לעשות, קשה לי לנווט, קשה לי קשה לי קשה לי קשה לי קשה...זהו הלכתי לאיבוד.... אודי תוכל להראות לי את הדרך או לפחות את הכיוון??????????