להפליג בשטחי- לאודי

היי אודי ציפור הלייל... תודה רבה על מילותייך. עדיין ההיסטריה לא מרפה, יש לי כאבי ראש/ בטן שלא מרפים. אמרת להרפות מעט ואז המציאות והפנטסיה מתחילות להתחבר. וכ"כ קשה לי להרפות. וזו לא המציאות שסוגרת עלי. זו אני שסוגרת על עצמי. הפיצול הזה בין מציאות לדמיון יכול להיות מותר אם באמת נותנים לחיי הדמיון לפעפע לתוך המציאות. והסדק הצר הזה הוא גם המקום שמשאירים לדמיון. המרווח הזה, המרחב הזה (לא אני לא הולכת להשמע עכשיו כמו ויניקוט- אבל אהבתי את ה"ייצוג מציאותי טוב טוב דיו של הבית החדש". זה עזר לי להרגיש שיש אלמנטים ביקום שמתאימים אותם לי, שעוברים איזה עיבוד והמרה). ואני באמת רציתי בית שישאיר מקום לדמיון. שהשטח הגדול יהיה פנימי דווקא ולא חיצוני. שאני רוצה באמת להפליג בשטחי- הדמיוני, אבל צריכה תנאים מדוייקים להפלגה כי יש לי בעיות הסתגלות (קשות). וזהו בינתיים אודי, יש לך כנראה ייצוג מציאותי טוב דיו של דמות האובייקט לו אני זקוקה... בהערכה רבה עד מאוד רפאים (אשמח לעדכן בהתפתחויות- להרפות, להרפות, להרפות, להרפות, להרפות...).