איומים

שלום רב, אחי בן 22, כבר שנים שיחסיו עם ההורים אינם טובים. הוא לא יודע לקבל את המילה "לא", וכל פעם שרוצה לקבל משהו מההורים (לרב זה כסף) והם מסרבים, הוא נכנס להתקפי זעם, מקלל ומאיים שירצח אותם או שיתאבד. מצב זה נמשך כבר שנים. אולי חשוב להוסיף- שהוא מעשן הרבה סמים, ושהרבה מהכסף שלו הולך על זה ולכן ההורים לא רוצים לתת לו עוד. משלמים לו על לימודים באונ',על מעונות ועוד סכום למחייה, העיקר שמשטר הטרור שהוא משליט בבית לא יהיה.פעמים רבות נראה שהוא משתמש באיומי הרצח וההתאבדות כסחטנות- אם תא תתנו לי אני אתאבד, אם לא תעשו בשבילי אני ארצח אתכם. מיותר לציין שההשפעה של זה על ההורים קשה מאד, מצד אחד הוא מאד כלב נובח לא נושך, רעש וצלצולים אבל לא עושה כלום, מצב שני אי אפשר שלא להשאיר מקום לאחוז מסויים שאולי הוא יממש את איומיו יום אחד, לכן ההורים חיים בביתם בחשש.ישנים עם דלת חדר השינה שלהם נעולה.אחי מעולם לא הרים יד בפועל על הרי, אך הוא כן שבר קיר והתבטא באלימות פיזית לחפצים, וכמובן אלימות מילולית בלי סוף.אין מה לדבר על טיפול, כשהרעיון רק עולה הוא מתפוצץ וצורח שהוא שונא פסיכולוגים,שכולם מטומטמים ולא מבינים שומדבר. באופן כללי יש לו תחושה שהוא הכי חכם ויודע הכל ולא מוכן לשמוע עצות מאף אחד. כך שטיפול הוא לא אופציה. הורי פנו לאנשי מקצוע לקבל כלים להתמודד איתו, הציעו להם להציב לו גבולות ואם הואא עומד בהם פשוט לזרוק אותו מהבית, הבעיה היא שהוא מסכים לגבולות, עובר עליהם מאוחר יותר וחא"כ מאיים ברצח והתאבדות אם לא ייקבל מה שרוצה, וכמובן שחזרנו שוב לאותו מקום- אי אפשר שלא להתייחס בכובד ראש לאיום כזה ולכן לא באמת ניתן לשים לו גבולות. לי יש קרע בפסיכולוגיה, לדעתי אם היה פונה לטיפול היה מאובחן כבעל הפרעת אישיות נרקסיסטית ובהחלט ייתכן שגם גבולית. יש המון סימפטומים משתי הפרעות אלו. אנחנו אובדי עצות. אשמח לכל רעיון איך להביא אותו לטיפול, או לכלים להתמודדות איתו, או אולי בכלל יש עוד אופציה שלא חשבנו עליה. כל דבר. תודה רבה.